משחק לימודי מוצלח-מהו?

במסגרת הקורס"משחקים לימודיים מתוקשבים" התבקשנו לבחור משחק לימודי ממוחשב,המוצלח לדעתינו, להעריך, לתעד ולנתח אותו.למדנו בקורס שלמשחק לימודי מוצלח ישנן מטרות מוגדרות וברורות והוא מכוון להפקת תועלת לימודית תוך יצירה ושמירת עניין.למרות שברשת ישנו מבחר רב של משחקים לימודיים בתחומים שונים,לא כל המשחקים עומדים בקריטריונים.אחרי חיפושים מתמשכים חזרתי לאתר"אופק"שאותו אני מכירה היטב ובחרתי במשחק-מבוך מתחום"מדע וטכנולוגיה".שם המשחק:"חומרים מסוכנים בבית"במהלך המשחק לומדים המשתתפים להיזהר מחומרים מסוכנים בבית.לדעתי,המטרות של המשחק ברורות, קבועות ורלוונטיות לקהל היעד,קיים דמיון פנימי במשחק.כמו כן המשחק גורם להפקת תועלת לימודית תוך יצירת ושמירת העניין.כמובן,מצאתי גם חסרונות במשחק והעלתי הצעות לשיפור. הצעותי לשיפור הן: כדי להגביר את המוטיבציה ניתן להוסיף שלבים נוספים ברמות קושי שונות.כמו כן הייתי מוסיפה הסבר על חומרים המסוכנים על מנת לחזק הפנמה של חומר הנלמד.לדוגמה, כאשר יובל מגיע לחומר מסוכן ונוגע בו, יופיע מידע על חומר זה.

קסם של מדע

קסם של מדע מאת: ד"ר רחל מינץ אודות הכותבת
השנה התחלתי ללמד מדעים בכיתות א'.במהלך השיעורים אני מרבה להשתמש באתר קסם של מדע http://ofek.cet.ac.il/ab/science/kesem/ האתר מיועד לתלמידי כיתות א-ב ומבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר מפגיש את הילדים עם מושגים ותופעות במדע ובטכנולוגיה ומקנה להם מיומנויות חשיבה נדרשות לתחומים אלה בדרך של משחק והנאה. בעזרת תבניות המשחק השונות שבאתר הילדים רוכשים מיומנויות של מיון, השוואה, התאמה ושיוך, קביעת רצף והשלמת תהליך. באתר מוצגות לילדים כמה סביבות: הבית (חדר מגורים, חדר ילדים, מטבח וחדר אמבטיה), חצר הבית, המשק, והנחל. הסביבות השונות מזמנות לילדים פעילויות רבות ומגוונות, בנושאים כגון: מאפייני חיים, חומרים ותכונותיהם, קידום בריאות ועוד.

לדעתי, האתר מעוצב יפה וקל לשימוש.למרות זאת, לו הייתי שותפה לתיכנון ופיתוח של האתר הייתי משנה כמה דברים:

א.רוב המשחקים באתר כוללים שלב אחד.מנסיוני-התלמידים עוברים אותו מהר מאוד ולא תמיד מפנימים את החומר.הייתי מוסיפה עוד שלבים לתירגול נוסף בחומר ולהגברת המוטיבציה של המשתתפים במשחק.

ב.הייתי מרחיבה בנושאים נוספים המופיעים בתוכנית הלימודים בתחום המדעים.

האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך בישראל אנו נחשפים ודנים בסוגיות נבחרות עיקריות במדיניות החינוך בישראל,לומדים על היבטים שונים של מדיניות החינוך:פוליטיים, אידיאולוגיים,חברתיים, כלכליים ופדגוגיים...
אחת הסוגיות שמטרידות את המערכת לאחרונה היא השאלה"האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?"

בתוכניתו המקיפה לשיפור מערכת החינוך בארץ מתייחס ד"ר ניר ארגוב גם לסוגייה זו.הוא כותב"בבסיס התוכנית כולה עומד העיקרון, שיש ללמד את כל ילדי מדינת ישראל מיומנויות יסוד ותכני לימוד בסיסיים בעזרתם יוכל בוגר התיכון הישראלי לממש את ייעודו בתחום האקדמי והמקצועי בהתאם לכישוריו ונטיות ליבו.
המושג " תוכנית ליבה חינוכית" מזכיר את לב האדם וליבת העץ החיוניים לחייו והתפתחותו של בוגר מערכת החינוך. התוכנית מבקשת לתת ביד בני ה- 18 מיומנויות למידה, חשיבה מדעית ועיונית, שפות ותרבות, בעזרתם יוכל לבחור את המשך דרכו והתמחותו הלימודית והמקצועית.
תוכנית ליבה מינימאלית, אך חיונית, תענה לדרישות כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. היא חייבת להיות מקיפה באופן כזה, שהשכלתו של כל בוגר, שיסיים 12 שנות לימוד תספיק, כדי שיוכל להתקבל לקורס מקצועי בסיסי ללא הקשר למגזר החברתי ממנו בא.
אנשי מקצוע יצטרכו לבדוק כמה שעות לימוד צריך להקדיש לכל תחום ומיומנות יסוד ואותם יש לתקצב בהתאם למצבה של כל אוכלוסיה במדינה. כך תבוצע העדפה מתקנת של קבוצות בעלות צרכים מיוחדים כמו חרדים, ערבים, לקויי למידה, ילדי החינוך המיוחד, עולים ואוכלוסיות הפריפריה שיקבלו שעות לימוד נוספות במקצועות הליבה, כדי שיישור הקו החינוכי במדינה לא יארך יותר מחמש שנים. הרעיון אודות לימודי ליבה זכה להתייחסות מעמיקה בדו"ח דברת ".

אני מאמינה שעיסוק בגיבושה של תוכנית ליבה חיוני מאוד.לדעתי, גם המורים צריכים להיות שותפים לתהליך גיבוש התוכנית.

להיות כמו כולם.

בבית הספר בו אני מלמדת ישנן כיתות של תלמידים ליקויי שמיעה.חירשות ,או לקות בשמיעה היא מום המתבטא באובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה.משיחות שערכתי עם צוות המורים המלמדים בכיתות האלה הבנתי שלקות השמיעה מגבילה את התייחסותו של הפרט בתחום השפה המדוברת. כתוצאה מכך, מתקשים ילדים לקויי שמיעה בלימוד השפה ורבים מהם מתקשים גם בלימוד הקריאה והכתיבה. השפה הכתובה אינה נלמדת בנקל באמצעות הראייה בלבד, ואינה מחייבת פעילות גומלין (קיומו

של "זולת") לכן המבנה שלה לא מובן בקלות. פה נכנס המחשב – בהיותו מספק היזון חוזר ופעילות גומלין.

המחשבים מגלמים בתוכם את האפשרות ליצור "סביבה" שבמסגרתה תתרחש התקשורת הכתובה, המשולבת בפעילות גומלין.

כמו שכתבתי בפוסט הקודם,ביום ד' ה 2.12.09התקיים במרכז ללימודים אקדמיים מפגש פורום חינוך שעסק בתקשוב מערכת החינוך.אחת מן המשתתפים בפורום,ד"ר סיגל עדן, הדגישה את חשיבותה של טכנולוגיה בתהליך העצמת אוכלוסיות מיוחדות.אני מסכימה איתה בהחלט.לדעתי,בעוד שהטכנולוגיות מתקדמות במהירות הבזק, עלינו לעשות כל אשר ביכולתינו על-מנת לאפשר לתלמידים עם צרכים מיוחדים הזדמנויות רבות,ככל האפשר,לפיתוח מיטבי ומירבי של היכולות הגלומות בהם.

ל"עידן חדש" עם הרבה שאלות בדרך.

ביום רביעי השתתפתי במפגש פורום חינוך בנושא: תקשוב במערכת החינוך . .במפגש הציגו המשתתפים את עמדותם בנוגע לשילוב התקשוב במערכת החינוך בישראל, כל אחד מנקודת המבט שלו.
מכנה המשותף בין כל המשתתפים הייתה עובדה שטכנולוגיה המתפתחת משפיעה על כל תחומי החיים שלנו.כולנו חיים ב"כפר הגלובלי"וכדי להשתלב בו צריך ללמוד את שפת האם של אנשי הכפר -שפת טכנולוגיות החדשניות. זה מכתיב את הצורך בשינוי תרבות הלמידה הבית ספרית. כמו כל שינוי,השינוי במערכת החינוך מלווה בסימני שאלה רבים. השאלות המרכזיות ביותר בתהליך הזה קשורות לתחומים הבאים: תוכניות לימודים , תשתיות טכנולוגיות , הכשרת צוות והיבטים ארגוניים .
הדיון היה מעניין מאוד,חבל שלא ראינו בפורום אף נציג של מערכת החינוך מאלה שמקבלים החלטות וממציאים רפורמות וחידושים שונים שאין להם שום קשר למציאות ולצרכים אמיתיים שבשטח...

שפתם של כל הילדים...

משחק הוא שפתם של כל הילדים, כל מי שראה אי פעם ילד, יודע שמשחק הוא הכלי הראשון, הזמין, והידידותי ביותר עבור ילדים.בימינו נעשה המשחק לאמצעי חינוכי משובח להקניית ידיעות. שיעורים רבים של מורים מנוסים מסתיים במשחק, וידיעות שונות מוקנות מלכתחילה בדרך משחקית.קיימת היום הסכמה שהמשחק הוא צורך בסיסי וחיוני, המשחק תורם רבות לפיתוח הלומד, גורם לתהליכי שינוי, מגביר את המוטיבציה ומסייע ללמידה של מיומנויות בכל התחומים.

במהלך הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" הכרנו תיאוריות של גורמי מוטיבציה ויישומן בהוראה, הכרנו עקרונות של משחקים וסוגי משחקים, ניסינו להעריך משחקים והדמיות לימודיות, וגם התבקשנו לתכנן ולפתח משחק לימודי

אני ומירי בחרנו לפתח משחק קריאה.חשבנו לבנות משחק שיעזור לתלמידים הרוכשים את הקריאה לתרגל ולבסס את הצילילים שנלמדו ולהעשיר את האוצר המילים שלהם בדרך חוויתית, מאתגרת ומהנה.קראנו למשחק"טאקיצליל".

יחד עם תום ומובי

טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה
סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר.כמורה אני רואה חשיבות רבה בשימוש באמצעי המחשה במהלך תהליך של הוראה ולמידה, ובמיוחד בגיל הרך ,כי אצל ילדים הקטנים החשיבה מופשטת עוד לא מפותחת מספיק והם זקוקים להמחשה של החומר.במסגרת עבודתי אני משתמשת רבות באתר בריינפופ.לאחרונה נתקלתי במחקר שבוחן השפעות של למידה משולבת סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/evening/1_3.pdf
לצד הגברת מיומנויות חשיבה, הראה המחקר כי ההתנסות בסביבה הלימודית המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה משמעותית גם מוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בעוד שתלמידי קבוצת הביקורת חוו ירידה במוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בתקופה המקבילה. המרכיבים המוטיבציוניים שהוזכרו על-ידי התלמידים והמורים בהקשר לסביבה החדשה, תואמים את המושג "חוויה אופטימלית" (Flow – Optimal experience): תחושות של ריכוז והנאה, הנעה פנימית ונטייה לחזור על הפעילות שהסבה תחושה זו "אני מרגישה כאילו שילד אחר שמבין בנה את הסרטון". כל המורים ציינו כי בשיעורים בהם נערך שימוש בסרטונים רמת הריכוז של כלל התלמידים הייתה מעל לרמת הריכוז המושגת בשיעורים "רגילים". "נושאים שחשבתי שבכלל לא יעניינו את התלמידים פתאום תופסים עניין בגלל האנימציה"
המחקר הראה כי בעקבות ההתנסות בשיעורי מדעים משולבי סרטוני אנימציה בריינפופ חל בקרב התלמידים שינוי תפישתי בהקשר ללימוד מדע וטכנולוגיה. התלמידים תפשו את עצמם כמרכזיים יותר לאינטראקציות הכיתתיות, חשו עניין בלמידה, הדגישו יותר את השילוב של תקשוב וניסויים במהלך השיעורים. "בדרך כלל אני לא רואה קשר בין מה שאנחנו לומדים בכיתה לבין הדברים במציאות. תום ומובי מציגים את הדברים שונה. לא צריך לחפש את הקשר לדברים במציאות" כלומר, שינוי שחל בקרב לומדים בעקבות ההתנסות בסביבה החדשה לא מצטמצם לממד המוטיבציוני בלבד, אלא מתפשט לשינוי תפישתי בדבר מהות הלמידה.
כמו –כן ראיונות עם מורים מצביעים על השפעה משמעותית במיוחד של ההתנסות בסביבת סרטוני אנימציה על תלמידים בעלי לקויות למידה. "רק אחרי שראיתי את הסרטון הבנתי את מה שהמורה הסבירה לנו".
ולסיכום...לו הייתי שותפה לעשייה באתר הייתי מוסיפה תחומים ותכנים נוספים עם ההקשר לתוכנית הלימודים.

לאן?

במסגרת הקורס"מדעי החינוך במאה הערים ואחת"אנו דנים במבנה ובתפקוד של מערכות חינוך עכשוויות,בוחנים את מושגי היסוד של החינוך את מעמדם של מדעי החינוך בהשוואה לדיסציפלינות אחרות העחסקות באדם.

לערכתו של פרופ' דוד חן, המרצה בקורס,שום הגדרה מודרנית של מטרות לא תשיג את יעדיה בלי לתת תשובות לבעיות היסוד הבאות:
1 .הגבלת מטרות החינוך לבית הספר מתעלמת ממקומם של סוכני חינוך וידע חשובים מחוצה לו,כגון טלוויזיה, מחשב, אינטרנט ושאר המדיה האלקטרוניים.- אני מסכימה מאוד עם הטענה הזאת,התלמידים של היום נחשפים להרבה מידע שלא מהווה ערך חינוכי ותרבותי ולעיתים,לצערינו הרב, אפילו מזיק כי גורם לבילבול.
2.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לפלורליזם התרבותי.-בהחלט, כי אנו חשופים לגלובליזציה.
3.מטרות החינוך חייבות להתמודד עם צמיחתו המהירה של הידע האנושי,הן בכמות והן באיכות.אין בתאורייה הנוכחית של תוכנית הלימודים תשובה לסוגייה זו:מה ללמוד?כמה ללמוד? איך ללמוד?
לדעתי, הפעלת תכנית חובה (ליבה) ציבורית אמורה לתת תשובות לשאלות החשובות ביותר שעומדות על הפרק בסוגיה הנוכחית.
4.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לשונות הבין-אישית באוכלוסיה.

מה הם יודעים?על מערכת החינוך במדינת ישראל

אנשי ערוץ 2 שאלו מאות מסיימי י"ב ואף סטודנטים להוראה שאלות פשוטות בידע כללי. מי היה משה שרת? איפה נמצאת מערת המכפלה? מהו הקו הירוק? מתי מבקשים סליחות? התוצאות, אולי כצפוי, די מדכאות
כידוע,מערכת החינוך בישראל נמצאת במשבר מתמשך ומצבה רק מחמיר .כמובן,כמורה שנמצאת במערכת החינוך הרבה שנים אני חשה על בשרי את כל ההתרחשויות לטוב ולרע.במהלך הלימודים התחלתי לחקור לעומק את הנושא על מנת להבין למה זה קורה ומה לעשות כדי לשפר את המצב.הגעתי למסקנה שהגורמים העיקריים למשבר הם: 1.בעיות ארגוניות-מבניות.
2 . בעיות מנהיגות וניהול.
3 . בעיות קוריקולום (תוכניות ליבה).

מושג "עצמי למידה" -הגדרות

קיימות הגדרות רבות למושג "עצמי למידה"
ע"פ דר` רחל מינץ -עצם למידה הינו דיגיטלי-בדרך כלל אינטרנטימשך זמן הלמידה קצרמטרה לימודית מוגדרת -היקף תכנים קטןניתן לשימוש חוזר בהקשרים שוניםמספר רב משתמשים יכול לעשות בו שימוש בו זמניתמאפשר שיתוף פעולה בין המשתמשים מקוטלג.
ע"פ National Learning Infrastructure Initiativeעצמי למידה הם מקורות דיגיטאלים מדולריםהמוגדרים בצורה ייחודית ומתוייגים במטה-דטה,ניתן להשתמש בהם כתומכי למידה.עצמי למידה הם פרטי תוכן לימודיים דיגיטאלייםהעומדים בפני עצמם , שניתן להשתמש בהם בהקשרים שונים או בקורסים אחרים
ע"פ David A. Wileyעצם למידה הוא יחידת תוכן דיגיטאלית הניתנתלשימוש חוזר בהקשרים לימודיים מגוונים ".יחידת תוכן זו צריכה להגשים לפחות מטרתלמידה אחת מוצהרת
ע"פ ד"ר אברום רותם - עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.

במהלך הסמסטר למדתי רבות על עצמי למידה וגם התנסתי בבניית עצם הלמידה בנושא"המצאת הקולנוע".למרות שפיתוח ובנייה של יחידת לימוד מתוקשבת או עצם למידה מתוקשב זה תהליך שדורש הרבה זמן,השקעה ויצירתיות , למרות זאת"העסק" בהחלט משתלם ,כי עונה על הצרכים של הלקוחות שלנו-התלמידים ששיכים לדור הדיגיטאלי.

רשימת 100 הכלים המקוונים החשובים ללמידה מתוקשבת

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום של RSS" רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות (Google Reader) וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008. גם אני,כמובן,משתמשת בכלים מקוונים בלמידה ובהוראה.לפני שהתחלתי ללמוד לתואר שני כמעט ולא הכרתי את העולם הזה-עולם של טכנולוגיות ידע.היום יש לי יותר מודעות בתחום.היום אני מרגישה כמהגרת הדיגיטאלית שקיבלה סוף-סוף "green card" ויכולה לנוע חופשי בעולם הדיגיטאלי ואפילו להנות משימוש בטכלולוגיות שונות,ולא דווקא לצורכי הלמידה.

'
רשימת הדירוג
Top 100 Tools for Learning 2009

מחקר : שימוש בטוויטר לצורכי למידה

בשנת 2008 התחיל צוות מתוך אוניברסיטת Sheffield Hallam, שעסק בחדשנות באקדמיה, לחקור שימוש בטוויטר לצורכי למידה. המחקר נערך בקרב סטודנטים שנדרשו להירשם לטוויטר, להשתמש בו על בסיס קבוע במשך שבועיים ולהיכנס אליו שלוש פעמים ביום בממוצע כדי לדווח על פעילויות לימודיות, ולכתוב כל שבוע שלושה סיכומים ארוכים יותר על נושאים שונים שבהם החוקרים התעניינו. כמו כן הם נדרשו להשתתף בראיון רפלקטיבי מסכם בסוף התקופה. מסקנת המחקר היא, שהיתרון של השימוש בטוויטר על פני דיווח באמצעות יומן מסורתי הוא ביכולת לעדכן באופן שוטף וספונטני ומכל מקום באמצעות מכשירים מגוונים שנמצאים בשימוש יום-יומי: טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים וכיו"ב שזמינים להם. אפשרות זו הציעה תובנות באשר לגורמים המעוררים זיהוי של: הסביבה שבה הם פועלים, המשאבים שבהם הם משתמשים וסוגי הפעילויות שבהם הם מעורבים. המידע שעליו מתבסס המחקר גלוי וזמין לכל ונתון לדיון פתוח, והם מוסיפים המלצות למוסדות אקדמיים המתעניינים בנושא.

קישור למאמר

הגדרת מונח והעלאתו לסביבת ויקי

כחלק מחובות הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" התבקשנו לבחור מושג מתחום הערכת טכנולוגיות ידע , לכתוב הגדרה ולהעלותה לסביבת ויקי שפותחהעל ידי צוות החברה "אי-לרנינג פתרונות ידע"

http://www.e-learning.co.il/

בחרתי במושג "משחק לימודי מתוקשב".במהלך ביצוע המטלה נתקלתי בבעיה רצינית

-לא מצאתי מקורות אקדמיים עם הגדרת המונח העדכנית.קראתי המון מאמרים בנושא, אך באף מאמר לא היה אפילו רמז להגדרה. אז החלטתי לחלק את המושג לשני מרכיכבים-משחק לימודי ותיקשוב,זאת אומרת סביבה מתוקשבת או מקוונת שבה מתרחש המשחק.בדרך הזו,אחרי התלבטויות ותיקונים הצלחתי לנסח את המונח : משחק לימודי מתוקשב הוא תוכנה משחקית המתרחשת בסביבה מקוונת ללא תלות בסוג הטכנולוגיה ומשמשת כאמצעי לימודי.

המטרות של משחק לימודי הן:
הבניית ידע,תרגול או שיפור השימוש בידע שכבר נרכש בעבר,זיהוי פערים או חולשות בידע,שימוש כסיכום או חזרה,פיתוח קשרים חדשים.
משחקים המעוצבים היטב מהווים אתגר ועניין למשתתפים ובו בזמן דורשים מהם להשתמש בידע או במיומנות.
למשחק לימודי מתוקשב ישנם מאפיינים הבאים:
אינטראקציה-משחק מול מחשב,משחק מול משחק, חוקים וכללים,מטרות,תוצאות משוב,ניצחון הפסד,קונפליקט, תחרות, אתגר,תסריט-סיפור מסגרת,אלמנטים של פנטזיה,מורכבות.
למתנסה במשחק לימודי מתוקשב יש מטרות ברורות, הוראות כיצד להגיע למטרות וחוקים המגבילים את השגת המטרות.
קיימים סוגים שונים של משחקים:
-משחק הדמיה
-חשיבה
-אסטרטגיה
-זיכרון -משחקי תפקידים

במהלך ביצוע המטלה נחשפתי למספר רב של משחקים מתוקשבים הקיימים ברשת, למדתי להבדיל בין סוגים השונים של המשחקים וכמובן מצאתי הרבה משחקים לימודיים לגיל הרך.חלק מהמשחקים שילבתי בתוכנית הלימודים בשפה,חשבון ומדעים.

להרחבה:

http://www.e-learning.co.il/home/vocabulary.asp

תוכנית לימודים

הגדרות שונות של המונח "תכנית לימודים" משקפות גישות מושגיות שונות למפעל תכנית הלימודים - אם המדובר בפיתוח נושאי לימוד או ביישום חומרי הלימוד. ההגדרות וההמשגות מבטאות את תחומי ההתעניינות והדאגה של"השותפים לתכנית הלימודים", ויש להבינן לפי ההקשר.במאמרו "תכנית לימודים" – עיון מושגי מנסה עודד שרמן לנתח כמה המשגות כאלה
ובמילים אחרות - לזהות כמה מהנחות היסוד המנחות את הטרמינולוגיה ולזהות את ההבחנות ואת החלוקה לשלבים של פיתוח תכניות הלימודים. לדעתי,תכנית הלימודים היא רשימה של ההישגים בתחומים שונים – לא רק במישור ההשכלה הפורמלית – שבית הספר נטל על עצמו התחייבות להביא אליהם את התלמיד. אפשר לראותה כתכתיב של דרישות המוטלות על המורה על ידי רשות החינוך של החברה ושבהן עליו לעמוד. זאת היא רשימה מפורטת של המטרות או של התוצרים, שעל התלמיד להפגין את שליטתו בהם בעקבות לימודיו. בחינות הבגרות, על פי תפיסה זו, הן אמצעי להערכת הישגיו של התלמיד, אך לא פחות מזה גם אמצעי להערכת תפקודו של בית הספר. אכן, גם המורה נבחן בהן, ולא רק התלמיד, אם עמד בהתחייבותו .http://web.macam98.ac.il/~anatos/

שימוש בגוגל דוקס

גוגל דוקס ושימושיו האפשריים במערכת החינוך –לקט מקורות מידע




ניתן להפוך התפריטים של גוגל דוקס לעברית:
נכנסים לגוגל דוקס ובוחרים ב
Settings
יש שם אפשרותלבחירה שפה ופשוט בוחרים ב:
Hebrew
שומרים והגוגל דוקס שלכם בעברית

הכרת המחשב -מישחק ילדים

שיעור ב"סוני פלייסטיישן"

משחקי המחשב ישולבו בשיעורי בית ספר יסודי בבריטניה. המשחקים יותאמו לכל תלמיד באופן אישי, ולא יכללו ספורט ואלימות.

בבית ספר יסודי בברמינגהם שבבריטניה החליטו לגוון את שיעורי החשבון, האנגלית וההיסטוריה, ולשלב שימוש במשחקי מחשב, "סוני פלייסטיישן", בשיעורים. ב-BBC דווח, כי בית הספר לוקח חלק בניסוי, שלאור הצלחתו יוחלט על השימוש במשחקים במערכת החינוך הבריטית.
השימוש במשחקים יותאם באופו אישי לכל תלמיד. "השימוש במשחק טומן בחובו פוטנציאל עצום לגיוון אפשרויות הלמידה", אומר מנהל בית הספר. תלמידים שמקווים לשחק במשחקים החדישים ביותר בזמן השיעור צפויים להתאכזב. הנהלת בית הספר הבטיחה כי לא תהיה לתלמידים גישה למשחקי כדורגל ולמשחקים אלימים.
"המשחק הוא מעין מחשב קטן ומהיר, שניתן להתאימו לתלמידים הזקוקים לתמיכה בלימודים", אמרה מורה בבית הספר, "הניסוי יאפשר לפתח תוכנות מחשב חינוכיות, שישולבו יותר ויותר בלימודים הפורמליים".

http://news.walla.co.il/?w=/94/1086824

ביה"ס בתהליך שינוי

במהלך הקורס "ביה"ס בתהליך שינוי" הכרתי את המסגרת המושגית של החדשנות הפדגוגית משולבת תקשוב, הבנתי שקיימות דילמות ביצירת השינוי ולתקשוב יש תפקידי בפתרונן, הכרתי מסגרת לניתוח תחומי חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב .
אני מלמדת בבית ספר יסודי באשדוד. בית הספר יחסית קטן, בערך 350 תלמידים. קיים חדר המחשבים אחד עם 20 עמדות שלא שודרגו לאחרונה. קיימת תפוסה מלאה, לרוב התלמידים יושבים בזוגות. ישנן לעתים קרובות תקלות טכניות ואין אפשרות לקיים את השיעור כמתוכנן.
לכל מחנכת יש שעה שבועית ובשעה הזו עליה לבחור האם ללמד יישומי המחשב או מקצוע אחר.
למרות הקשיים הטכניים וארגוניים המורים מגלים נכונות לקדם את התלמידים בתחום התקשוב. חלק מהמורים עוברים השתלמויות לצורך קידום מקצועי. ישנה עבודת צוות בפיתוח משימות מתוקשבות. בתוכניות הלימודים ישנה התייחסות למידענות, כלומר שילוב המחשב ברוב המקצועות. כמו כן בשנתיים האחרונות פועל אתר בית-ספרי.
בית ספר שלי, מבחינת החדשנות הפדגוגית נמצא בשלב המעבר, דהיינו, התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות בתחומי התוכן, שיטות ההוראה והלמידה. בשלב זה המורה משלב יותר ויותר גישות חדשניות, אך עדיין שומר על אופן ההוראה המקורי.
במהלך הקורס הגעתי להבנה שחדשנות הפדגוגית תורמת לתלמידים, שמקבלים הזדמנות ללמידה משמעותית ועצמאית ,מקבלים אחריות רבה על הלמידה שלהם ושל עמיתיהם.

שינוי תפיסות אישיות לגבי הטמעת התיקשוב

בעקבות הקורס שיניתי את התפיסות החינוכיות שלי בקשר להטמעת שינויים במערכת החינוך. עד כה התפיסה הייתה שהמחשב משמש בעיקר לחיפוש מידע.כיום אני מוצאת תפקידים רבים יותר לשימוש במחשב במהלך השיעורים. אני מאמינה שיש לשלב את המחשב ובכך לשנות את שיטות הלמידה מסורתיות.לבנות שיעורים המבוססים על יחידות לימוד מתוקשבות, שימוש בפורומים ליצירת אינטראקציות חדשות. בעקבות המשימות שלמדתי במהלך הקורס, לו יכולתי להשפיע על כל המערכת הייתי משתדלת להעביר את השינויים הבאים:
-הייתי משקיעה בטכנולוגיות ומקימה מערכת הדרכה ותמיכה למורים.
-הייתי שולחת את המורים ואת המנהלים לעבור השתלמות הכשרה לעבודה בסביבות עתירות טכנולוגיה וכמובן נותנת תגמול כספי בהתאם.
-הייתי משפרת את היחס בין מספר התלמידים למחשב ,ומשקיעה במשאבים הבאים:חיבור לאינטרנט בכל כיתת לימוד,מקרן, לוחות חכמים ועוד.
-הייתי מחלקת מחשבים לתלמידם מיעוטי יכולת על מנת לצמצם פערים דיגטליים.
-הייתי משלבת אינטרנט וסביבות למידה מתוקשבות בתוכנית הלימודים הקיימת על פי מקצועות הלימוד.
-הייתי משקיעה בבניית מאגר מידע ממוין ועשיר של חומרי הלמידה ומכשירה את המורים ואת התלמידים לשימוש נבון בו.
-הייתי מפתחת שימוש במציאות מדומה ומשחקים ממוחשבים ככלי לחינוך.
בשלב זה בתוקף תפקידי כמורה ומחנכת בכיתות הנמוכות אני מאמינה שהשיעורים שלי יראו אחרת. זאת אומרת אשתמש יותר ביישומי המחשב, ביחידות הלימוד המתוקשבות, ביצירת קשר עם התלמידים וההורים דרך הפורומים. בעקבות החשיפה לפרויקטים ולפעילויות השונות שמתקיימות בארץ במסגרת שילוב התקשוב והטמעת התקשוב, הגעתי למסקנה שניתן ליישם את רוב הדברים בבית-ספרי ואמליץ על כך להנהלת בית הספר.

ספר אורחים,משוב.

אורחים יקרים, אתם מוזמנם לכתוב בפוסט זה את ההתרשמות שלכם מהבלוג . באפשרותכם גם להגיב לפוסטים שונים שכתבתי." .תודה מראש.מקווה מאוד שתהנו.מילנה.

הפער הדיגיטלי בראיית המחקר והספרות. הגדרות, סכנות ורעיונות.

ד"ר גילה זילכה, אוניברסיטת בר אילן מגדירה את הפער הדיגיטלי "כפער הנוצר בין אלו שיש להם נגישות לסביבות הדיגיטליות ואוריינות דיגיטליות לבין אלו שאין להם אוריינות דיגיטליות. אי נגישות לסביבות דיגיטליות נובעת,בעיקר, ממחסור במשאבים."

קבוצות שאינן נחשפות לעולם המחשבים עלולות למצוא את עצמן בפיגור בתחומי: החינוך, התעסוקה והתרבות בכלל. החשיפה לעולם המחשבים היא רחבה יותר בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות, ומצומצמת, באופן ניכר, בקרב בני ההכנסות הנמוכות.
הפערים בשימוש בטכנולוגיות מידע נוצרו מצרוף גורמים שעיקרם:
. -מחסור באמצעים כלכליים
-חוסר מודעות ועניין בשינוי וההשפעות של טכנולוגית המידע על אורח החיים.
-חוסר שליטה בשפה האנגלית.
-חששות הנובעים מהשפעות טכנולוגיות המידע על התרבות, הידע והערכים של הקבוצה.
-התכנים אינם רלוונטיים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות
-תפיסות עולם המשפיעות על ההתייחסות לשימוש באמצעים הדיגיטליים.
-תחושת המסוגלות- משפיעה על הנגישות ומהווה בעיקר פער בין מבוגרים וצעירים (בולטות מיוחדת אצל המורים) מתוך:"צמצום פערים בחינוך היסודי: טכנולוגיות המידע והפער הדיגיטלי " פרסום של משרד החינוך)
מאז שנת 1994, עושה מערכת החינוך בישראל מאמצים אדירים לשלב את טכנולוגיות המידע בתהליך החינוכי. אך למרות זאת הפער הדיגיטאלי אינו מצטמצם.

מדוע בכל זאת הפער הלך וגדל?רחל ברוך במאמרה "הפערים הדיגיטליים" טוענות :

-אולי משום שבניסיונות הכושלים הייתה התייחסות למחשבים כאל "מחוללי הקסם" בלי לקחת בחשבון שהמחשבים לכשעצמם אינם מחוללי שינוי.
-אולי כי לא נלקח בחשבון הצורך בהתחדשות והתעדכנות הציוד
-יתכן שלא נלקחו בחשבון במידה מספקת התמיכה הטכנית והוצאות התפעול
ויותר מכל: -נראה שהכשרת אנשי החינוך לא הייתה יעילה.
-מספר המחשבים האישיים בבתים הולך וגדל וכמוהו הולך וגדל מספר המתחברים לאינטרנט.אולם במרבית בתי-הספר בארץ השימוש במחשב בחינוך אינו מרכזי, אם בכלל קיים..

מה הן הסכנות?
ד"ר גילה זילכה : "חוקרים מרחבי העולם מזהירים שעלול להיווצר "אפרטהייד דיגיטלי", ואלו שלא ידעו להתמודד עם הסביבה הדיגיטלית יהיו האנלפבתיים החדשים, דבר שיגרור השלכות לתחומים שונים, כגון תעסוקה, הכנסה, השכלה, דיור ועוד.
מסקנות....
להטמעת הסביבות הדיגיטליות יש פוטנציאל לצמצום פערים חברתיים ולמתן הזדמנויות שוות לכלל אוכלוסיה.
מדינת ישראל, אשר קלטה במשך זמן קצר יחסית קבוצות אוכלוסייה השונות אחת מהשנייה, מחויבת לשאיפה ולמאמץ מתמשך חברתי ולימודי להקטנת הפער הדיגיטאלי בחברה, לרווחת תושביה ולקידומם.
עיקרי ההצעות לצמצום פער דיגיטלי במערכת החינוך:
רשת לאומית למשאבי למידה והוראה.
יצירת סביבה עתירת תקשוב בבתי ספר, לילדים שונים למתן הזדמנויות למידה בסביבה המתוקשבת.
הכשרת המורים כמובילים למידה בסביבה המתוקשבת.
יצירת סביבות עתירות תקשוב לכל .
טיפוח הקשר בין ביה"ס הבית והקהילה, גם במסגרות זמן לא פורמאלי.
תגבור לימודי האנגלית תוך כדי הפעילות בסביבת האינטרנט.
אספקת מחשבים לבתים
פיתוח מערכות למידה מרחוק
פיתוח מערכות המאפשרות היווצרות קהילות ברשת.
"נוער מחשבים" – נוער לצמצום פערים.

ולסיכום:משרד החינוך רואה חשיבות רבה בצמצום הפערים הדיגיטליים,הועדה הלאומית לטכנולוגיה חברת המידע והידע שמה דגש מיוחד על צמצום הפער הדיגיטלי במדינת ישראל. נקבע מדיניות נדרשת לקידום בפועל של מטרה זו.אך שינוי ממשי יכול להתרחש רק לאחר שינוי אישי של כל אלה הממונים על הטמעת המחשוב בישראל, כולל אותנו המורים.
מקורות:
1. ר. ברוך, (2008) הפערים הדיגיטליים. אינטרנט בחינוך. http://onlineachva.macam.ac.il/news
2. דר' גילה זילכה "אוריינות דיגיטלית והפער הדיגיטלי" אוניברסיטת בר- אילן
3."צמצום פערים בחינוך היסודי: טכנולוגיות המידע והפער הדיגיטלי " פרסום של משרד החינוך.

טכנולוגיה לעזרת הפרפריה

ירוחם מובילה בתקשוב במערכת החינוך בארץ. ירוחם העיר היחידה בה לכל מורה, מבית ספר יסודי ועד תיכון, מחשב אישי. חבל שבבית-ספרינו המצב רחוק מלהיות מושלם ביחס לתיקשוב.אני לא זקוקה למחשב אישי,אך הייתי רוצה ללמד בכיתה"חכמה" ולהנות מיתרונות שמאפשרות לנו טכנולוגיות חדשות.

למידה שיתופית.

במהלך הקורס "קוגניציה תקשוב ולמידה"הכרנו את המסגרת המושגית והתיאורטית הנוגעת ללמידה ולחשיבה,נתחנו
מאפייניהם של סביבות עתירות טכנולוגיות קוגניטיביות בהקשר של חשיבה ולמידה,בדקנו את השפעות המפגש בין האדם החושב (הנבון) לטכנולוגיות הקוגניטיביות: תפיסות, דפוסי חשיבה, אסטרטגיות והתנהגויות.

מטרת מטלת הביניים בקורס ,אשר בצענו יחד עם חברתי מירי , הייתה להציג את מאמרו של רפאלי שיזף באמצעות המצגת ולהתייחס לתובנות שעלו בעקבות הקריאה ולקשר לנושא הנלמד בקורס.
כידוע למידה משמעותית מתרחשת רק תוך תהליכים אינטראקטיביים, שיתופיים עם עמיתים, מורים, מנחים...
אנו עבדנו בשיתוף הפעולה, כאשר כל אחת חשפה מגוון נקודות ראות , היבטים שונים של הנושא ואופני הצגת מידע מגוונים.
לאחר קריאת המאמר שוחחנו על התוכן ועל תהליך העבודה, חלוקת התפקידים וגיבשנו רעיונות לגבי ייצוג העבודה.
חשוב לציין שבלמידה שיתופית יש הפרייה הדדית, בירור מושגים, התייעצויות, שיפור טעויות, עידוד שיח עמיתים, התחלקות בחשיבה מבוזרת , כלומר כל אחד תורם מיכולתו לתוצר משותף.
סוג המפגשים לצורך ביצוע המטלה היה פנים אל פנים(מפגש אישי), כמו כן קיימנו התייעצויות באמצעות skype.
הלמידה התרחשה תוך ניסוי וטעייה בו זמנית. חלוקת התפקידים הייתה די שרירותית, לא היה משהו דומיננטי שקבע מי יהיה אחראי על מרכיב מסויים בעבודה.
בעת הפקת המצגת הכרנו טוב יותר את תוכנת .power point
התלבטויות היו בעיקר בעיבוד החומר ובהצגתו בצורה ויזואלית, מוחשית, ברורה ויצירתית כך שיהיה מענה לתוכן המאמר, לרעיונות המרכזיים וכדומה...

מטרת פורטפוליו דיגיטאלי

במסגרת הקורס:"טכנולוגיות ידע ותקשורת למידה "התבקשנו לבנות פורטפוליו דיגיטאלי. מהו פורטפוליו דיגיטאלי עבורי?

פורטפוליו דיגיטאלי מהווה עבורי סביבה שבה אציג את העמדות שלי בנוגע לנושאים והתחומים הנלמדים, אשתף את הקוראים בחוויות מהלימודים,אצרף קישורים לאתרים ובלוגים בתחום וגם עבודות שכתבתי במהלך לימודי.למידה משמעותית ,לדעתי, חייבת להיות פעילה ואינטראקטיבית.פורטפוליו לתיעוד תהליכים לימודיים אמצעי מצוין לשם כך,עם אפשרות גם לתגובות מעמיתים. באמצעות בניית פורטפוליו דיגיטאלי בצורת בלוג תהליך הלמידה יקבל אופי יותר משמעותי ומעמיק .

ברוכים הבאים!

אני מזמינה אתכם לבלוג שלי בו אספר על לימודי לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים,אשתף אתכם בתובנות אישיות מקורסים הנלמדים.מקווה שתהנו מהבלוג ,תמצאו בו עניין ותפיקו ממנו תועלת.