הפער הדיגיטלי בראיית המחקר והספרות. הגדרות, סכנות ורעיונות.

ד"ר גילה זילכה, אוניברסיטת בר אילן מגדירה את הפער הדיגיטלי "כפער הנוצר בין אלו שיש להם נגישות לסביבות הדיגיטליות ואוריינות דיגיטליות לבין אלו שאין להם אוריינות דיגיטליות. אי נגישות לסביבות דיגיטליות נובעת,בעיקר, ממחסור במשאבים."

קבוצות שאינן נחשפות לעולם המחשבים עלולות למצוא את עצמן בפיגור בתחומי: החינוך, התעסוקה והתרבות בכלל. החשיפה לעולם המחשבים היא רחבה יותר בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות, ומצומצמת, באופן ניכר, בקרב בני ההכנסות הנמוכות.
הפערים בשימוש בטכנולוגיות מידע נוצרו מצרוף גורמים שעיקרם:
. -מחסור באמצעים כלכליים
-חוסר מודעות ועניין בשינוי וההשפעות של טכנולוגית המידע על אורח החיים.
-חוסר שליטה בשפה האנגלית.
-חששות הנובעים מהשפעות טכנולוגיות המידע על התרבות, הידע והערכים של הקבוצה.
-התכנים אינם רלוונטיים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות
-תפיסות עולם המשפיעות על ההתייחסות לשימוש באמצעים הדיגיטליים.
-תחושת המסוגלות- משפיעה על הנגישות ומהווה בעיקר פער בין מבוגרים וצעירים (בולטות מיוחדת אצל המורים) מתוך:"צמצום פערים בחינוך היסודי: טכנולוגיות המידע והפער הדיגיטלי " פרסום של משרד החינוך)
מאז שנת 1994, עושה מערכת החינוך בישראל מאמצים אדירים לשלב את טכנולוגיות המידע בתהליך החינוכי. אך למרות זאת הפער הדיגיטאלי אינו מצטמצם.

מדוע בכל זאת הפער הלך וגדל?רחל ברוך במאמרה "הפערים הדיגיטליים" טוענות :

-אולי משום שבניסיונות הכושלים הייתה התייחסות למחשבים כאל "מחוללי הקסם" בלי לקחת בחשבון שהמחשבים לכשעצמם אינם מחוללי שינוי.
-אולי כי לא נלקח בחשבון הצורך בהתחדשות והתעדכנות הציוד
-יתכן שלא נלקחו בחשבון במידה מספקת התמיכה הטכנית והוצאות התפעול
ויותר מכל: -נראה שהכשרת אנשי החינוך לא הייתה יעילה.
-מספר המחשבים האישיים בבתים הולך וגדל וכמוהו הולך וגדל מספר המתחברים לאינטרנט.אולם במרבית בתי-הספר בארץ השימוש במחשב בחינוך אינו מרכזי, אם בכלל קיים..

מה הן הסכנות?
ד"ר גילה זילכה : "חוקרים מרחבי העולם מזהירים שעלול להיווצר "אפרטהייד דיגיטלי", ואלו שלא ידעו להתמודד עם הסביבה הדיגיטלית יהיו האנלפבתיים החדשים, דבר שיגרור השלכות לתחומים שונים, כגון תעסוקה, הכנסה, השכלה, דיור ועוד.
מסקנות....
להטמעת הסביבות הדיגיטליות יש פוטנציאל לצמצום פערים חברתיים ולמתן הזדמנויות שוות לכלל אוכלוסיה.
מדינת ישראל, אשר קלטה במשך זמן קצר יחסית קבוצות אוכלוסייה השונות אחת מהשנייה, מחויבת לשאיפה ולמאמץ מתמשך חברתי ולימודי להקטנת הפער הדיגיטאלי בחברה, לרווחת תושביה ולקידומם.
עיקרי ההצעות לצמצום פער דיגיטלי במערכת החינוך:
רשת לאומית למשאבי למידה והוראה.
יצירת סביבה עתירת תקשוב בבתי ספר, לילדים שונים למתן הזדמנויות למידה בסביבה המתוקשבת.
הכשרת המורים כמובילים למידה בסביבה המתוקשבת.
יצירת סביבות עתירות תקשוב לכל .
טיפוח הקשר בין ביה"ס הבית והקהילה, גם במסגרות זמן לא פורמאלי.
תגבור לימודי האנגלית תוך כדי הפעילות בסביבת האינטרנט.
אספקת מחשבים לבתים
פיתוח מערכות למידה מרחוק
פיתוח מערכות המאפשרות היווצרות קהילות ברשת.
"נוער מחשבים" – נוער לצמצום פערים.

ולסיכום:משרד החינוך רואה חשיבות רבה בצמצום הפערים הדיגיטליים,הועדה הלאומית לטכנולוגיה חברת המידע והידע שמה דגש מיוחד על צמצום הפער הדיגיטלי במדינת ישראל. נקבע מדיניות נדרשת לקידום בפועל של מטרה זו.אך שינוי ממשי יכול להתרחש רק לאחר שינוי אישי של כל אלה הממונים על הטמעת המחשוב בישראל, כולל אותנו המורים.
מקורות:
1. ר. ברוך, (2008) הפערים הדיגיטליים. אינטרנט בחינוך. http://onlineachva.macam.ac.il/news
2. דר' גילה זילכה "אוריינות דיגיטלית והפער הדיגיטלי" אוניברסיטת בר- אילן
3."צמצום פערים בחינוך היסודי: טכנולוגיות המידע והפער הדיגיטלי " פרסום של משרד החינוך.