יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך בישראל אנו נחשפים ודנים בסוגיות נבחרות עיקריות במדיניות החינוך בישראל,לומדים על היבטים שונים של מדיניות החינוך:פוליטיים, אידיאולוגיים,חברתיים, כלכליים ופדגוגיים...
אחת הסוגיות שמטרידות את המערכת לאחרונה היא השאלה"האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?"
בתוכניתו המקיפה לשיפור מערכת החינוך בארץ מתייחס ד"ר ניר ארגוב גם לסוגייה זו.הוא כותב"בבסיס התוכנית כולה עומד העיקרון, שיש ללמד את כל ילדי מדינת ישראל מיומנויות יסוד ותכני לימוד בסיסיים בעזרתם יוכל בוגר התיכון הישראלי לממש את ייעודו בתחום האקדמי והמקצועי בהתאם לכישוריו ונטיות ליבו.
המושג " תוכנית ליבה חינוכית" מזכיר את לב האדם וליבת העץ החיוניים לחייו והתפתחותו של בוגר מערכת החינוך. התוכנית מבקשת לתת ביד בני ה- 18 מיומנויות למידה, חשיבה מדעית ועיונית, שפות ותרבות, בעזרתם יוכל לבחור את המשך דרכו והתמחותו הלימודית והמקצועית.
תוכנית ליבה מינימאלית, אך חיונית, תענה לדרישות כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. היא חייבת להיות מקיפה באופן כזה, שהשכלתו של כל בוגר, שיסיים 12 שנות לימוד תספיק, כדי שיוכל להתקבל לקורס מקצועי בסיסי ללא הקשר למגזר החברתי ממנו בא.
אנשי מקצוע יצטרכו לבדוק כמה שעות לימוד צריך להקדיש לכל תחום ומיומנות יסוד ואותם יש לתקצב בהתאם למצבה של כל אוכלוסיה במדינה. כך תבוצע העדפה מתקנת של קבוצות בעלות צרכים מיוחדים כמו חרדים, ערבים, לקויי למידה, ילדי החינוך המיוחד, עולים ואוכלוסיות הפריפריה שיקבלו שעות לימוד נוספות במקצועות הליבה, כדי שיישור הקו החינוכי במדינה לא יארך יותר מחמש שנים. הרעיון אודות לימודי ליבה זכה להתייחסות מעמיקה בדו"ח דברת ".
אני מאמינה שעיסוק בגיבושה של תוכנית ליבה חיוני מאוד.לדעתי, גם המורים צריכים להיות שותפים לתהליך גיבוש התוכנית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה