משחק לימודי מוצלח-מהו?

במסגרת הקורס"משחקים לימודיים מתוקשבים" התבקשנו לבחור משחק לימודי ממוחשב,המוצלח לדעתינו, להעריך, לתעד ולנתח אותו.למדנו בקורס שלמשחק לימודי מוצלח ישנן מטרות מוגדרות וברורות והוא מכוון להפקת תועלת לימודית תוך יצירה ושמירת עניין.למרות שברשת ישנו מבחר רב של משחקים לימודיים בתחומים שונים,לא כל המשחקים עומדים בקריטריונים.אחרי חיפושים מתמשכים חזרתי לאתר"אופק"שאותו אני מכירה היטב ובחרתי במשחק-מבוך מתחום"מדע וטכנולוגיה".שם המשחק:"חומרים מסוכנים בבית"במהלך המשחק לומדים המשתתפים להיזהר מחומרים מסוכנים בבית.לדעתי,המטרות של המשחק ברורות, קבועות ורלוונטיות לקהל היעד,קיים דמיון פנימי במשחק.כמו כן המשחק גורם להפקת תועלת לימודית תוך יצירת ושמירת העניין.כמובן,מצאתי גם חסרונות במשחק והעלתי הצעות לשיפור. הצעותי לשיפור הן: כדי להגביר את המוטיבציה ניתן להוסיף שלבים נוספים ברמות קושי שונות.כמו כן הייתי מוסיפה הסבר על חומרים המסוכנים על מנת לחזק הפנמה של חומר הנלמד.לדוגמה, כאשר יובל מגיע לחומר מסוכן ונוגע בו, יופיע מידע על חומר זה.

קסם של מדע

קסם של מדע מאת: ד"ר רחל מינץ אודות הכותבת
השנה התחלתי ללמד מדעים בכיתות א'.במהלך השיעורים אני מרבה להשתמש באתר קסם של מדע http://ofek.cet.ac.il/ab/science/kesem/ האתר מיועד לתלמידי כיתות א-ב ומבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר מפגיש את הילדים עם מושגים ותופעות במדע ובטכנולוגיה ומקנה להם מיומנויות חשיבה נדרשות לתחומים אלה בדרך של משחק והנאה. בעזרת תבניות המשחק השונות שבאתר הילדים רוכשים מיומנויות של מיון, השוואה, התאמה ושיוך, קביעת רצף והשלמת תהליך. באתר מוצגות לילדים כמה סביבות: הבית (חדר מגורים, חדר ילדים, מטבח וחדר אמבטיה), חצר הבית, המשק, והנחל. הסביבות השונות מזמנות לילדים פעילויות רבות ומגוונות, בנושאים כגון: מאפייני חיים, חומרים ותכונותיהם, קידום בריאות ועוד.

לדעתי, האתר מעוצב יפה וקל לשימוש.למרות זאת, לו הייתי שותפה לתיכנון ופיתוח של האתר הייתי משנה כמה דברים:

א.רוב המשחקים באתר כוללים שלב אחד.מנסיוני-התלמידים עוברים אותו מהר מאוד ולא תמיד מפנימים את החומר.הייתי מוסיפה עוד שלבים לתירגול נוסף בחומר ולהגברת המוטיבציה של המשתתפים במשחק.

ב.הייתי מרחיבה בנושאים נוספים המופיעים בתוכנית הלימודים בתחום המדעים.

האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך בישראל אנו נחשפים ודנים בסוגיות נבחרות עיקריות במדיניות החינוך בישראל,לומדים על היבטים שונים של מדיניות החינוך:פוליטיים, אידיאולוגיים,חברתיים, כלכליים ופדגוגיים...
אחת הסוגיות שמטרידות את המערכת לאחרונה היא השאלה"האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?"

בתוכניתו המקיפה לשיפור מערכת החינוך בארץ מתייחס ד"ר ניר ארגוב גם לסוגייה זו.הוא כותב"בבסיס התוכנית כולה עומד העיקרון, שיש ללמד את כל ילדי מדינת ישראל מיומנויות יסוד ותכני לימוד בסיסיים בעזרתם יוכל בוגר התיכון הישראלי לממש את ייעודו בתחום האקדמי והמקצועי בהתאם לכישוריו ונטיות ליבו.
המושג " תוכנית ליבה חינוכית" מזכיר את לב האדם וליבת העץ החיוניים לחייו והתפתחותו של בוגר מערכת החינוך. התוכנית מבקשת לתת ביד בני ה- 18 מיומנויות למידה, חשיבה מדעית ועיונית, שפות ותרבות, בעזרתם יוכל לבחור את המשך דרכו והתמחותו הלימודית והמקצועית.
תוכנית ליבה מינימאלית, אך חיונית, תענה לדרישות כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. היא חייבת להיות מקיפה באופן כזה, שהשכלתו של כל בוגר, שיסיים 12 שנות לימוד תספיק, כדי שיוכל להתקבל לקורס מקצועי בסיסי ללא הקשר למגזר החברתי ממנו בא.
אנשי מקצוע יצטרכו לבדוק כמה שעות לימוד צריך להקדיש לכל תחום ומיומנות יסוד ואותם יש לתקצב בהתאם למצבה של כל אוכלוסיה במדינה. כך תבוצע העדפה מתקנת של קבוצות בעלות צרכים מיוחדים כמו חרדים, ערבים, לקויי למידה, ילדי החינוך המיוחד, עולים ואוכלוסיות הפריפריה שיקבלו שעות לימוד נוספות במקצועות הליבה, כדי שיישור הקו החינוכי במדינה לא יארך יותר מחמש שנים. הרעיון אודות לימודי ליבה זכה להתייחסות מעמיקה בדו"ח דברת ".

אני מאמינה שעיסוק בגיבושה של תוכנית ליבה חיוני מאוד.לדעתי, גם המורים צריכים להיות שותפים לתהליך גיבוש התוכנית.

להיות כמו כולם.

בבית הספר בו אני מלמדת ישנן כיתות של תלמידים ליקויי שמיעה.חירשות ,או לקות בשמיעה היא מום המתבטא באובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה.משיחות שערכתי עם צוות המורים המלמדים בכיתות האלה הבנתי שלקות השמיעה מגבילה את התייחסותו של הפרט בתחום השפה המדוברת. כתוצאה מכך, מתקשים ילדים לקויי שמיעה בלימוד השפה ורבים מהם מתקשים גם בלימוד הקריאה והכתיבה. השפה הכתובה אינה נלמדת בנקל באמצעות הראייה בלבד, ואינה מחייבת פעילות גומלין (קיומו

של "זולת") לכן המבנה שלה לא מובן בקלות. פה נכנס המחשב – בהיותו מספק היזון חוזר ופעילות גומלין.

המחשבים מגלמים בתוכם את האפשרות ליצור "סביבה" שבמסגרתה תתרחש התקשורת הכתובה, המשולבת בפעילות גומלין.

כמו שכתבתי בפוסט הקודם,ביום ד' ה 2.12.09התקיים במרכז ללימודים אקדמיים מפגש פורום חינוך שעסק בתקשוב מערכת החינוך.אחת מן המשתתפים בפורום,ד"ר סיגל עדן, הדגישה את חשיבותה של טכנולוגיה בתהליך העצמת אוכלוסיות מיוחדות.אני מסכימה איתה בהחלט.לדעתי,בעוד שהטכנולוגיות מתקדמות במהירות הבזק, עלינו לעשות כל אשר ביכולתינו על-מנת לאפשר לתלמידים עם צרכים מיוחדים הזדמנויות רבות,ככל האפשר,לפיתוח מיטבי ומירבי של היכולות הגלומות בהם.

ל"עידן חדש" עם הרבה שאלות בדרך.

ביום רביעי השתתפתי במפגש פורום חינוך בנושא: תקשוב במערכת החינוך . .במפגש הציגו המשתתפים את עמדותם בנוגע לשילוב התקשוב במערכת החינוך בישראל, כל אחד מנקודת המבט שלו.
מכנה המשותף בין כל המשתתפים הייתה עובדה שטכנולוגיה המתפתחת משפיעה על כל תחומי החיים שלנו.כולנו חיים ב"כפר הגלובלי"וכדי להשתלב בו צריך ללמוד את שפת האם של אנשי הכפר -שפת טכנולוגיות החדשניות. זה מכתיב את הצורך בשינוי תרבות הלמידה הבית ספרית. כמו כל שינוי,השינוי במערכת החינוך מלווה בסימני שאלה רבים. השאלות המרכזיות ביותר בתהליך הזה קשורות לתחומים הבאים: תוכניות לימודים , תשתיות טכנולוגיות , הכשרת צוות והיבטים ארגוניים .
הדיון היה מעניין מאוד,חבל שלא ראינו בפורום אף נציג של מערכת החינוך מאלה שמקבלים החלטות וממציאים רפורמות וחידושים שונים שאין להם שום קשר למציאות ולצרכים אמיתיים שבשטח...

שפתם של כל הילדים...

משחק הוא שפתם של כל הילדים, כל מי שראה אי פעם ילד, יודע שמשחק הוא הכלי הראשון, הזמין, והידידותי ביותר עבור ילדים.בימינו נעשה המשחק לאמצעי חינוכי משובח להקניית ידיעות. שיעורים רבים של מורים מנוסים מסתיים במשחק, וידיעות שונות מוקנות מלכתחילה בדרך משחקית.קיימת היום הסכמה שהמשחק הוא צורך בסיסי וחיוני, המשחק תורם רבות לפיתוח הלומד, גורם לתהליכי שינוי, מגביר את המוטיבציה ומסייע ללמידה של מיומנויות בכל התחומים.

במהלך הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" הכרנו תיאוריות של גורמי מוטיבציה ויישומן בהוראה, הכרנו עקרונות של משחקים וסוגי משחקים, ניסינו להעריך משחקים והדמיות לימודיות, וגם התבקשנו לתכנן ולפתח משחק לימודי

אני ומירי בחרנו לפתח משחק קריאה.חשבנו לבנות משחק שיעזור לתלמידים הרוכשים את הקריאה לתרגל ולבסס את הצילילים שנלמדו ולהעשיר את האוצר המילים שלהם בדרך חוויתית, מאתגרת ומהנה.קראנו למשחק"טאקיצליל".

יחד עם תום ומובי

טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה
סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר.כמורה אני רואה חשיבות רבה בשימוש באמצעי המחשה במהלך תהליך של הוראה ולמידה, ובמיוחד בגיל הרך ,כי אצל ילדים הקטנים החשיבה מופשטת עוד לא מפותחת מספיק והם זקוקים להמחשה של החומר.במסגרת עבודתי אני משתמשת רבות באתר בריינפופ.לאחרונה נתקלתי במחקר שבוחן השפעות של למידה משולבת סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/evening/1_3.pdf
לצד הגברת מיומנויות חשיבה, הראה המחקר כי ההתנסות בסביבה הלימודית המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה משמעותית גם מוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בעוד שתלמידי קבוצת הביקורת חוו ירידה במוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בתקופה המקבילה. המרכיבים המוטיבציוניים שהוזכרו על-ידי התלמידים והמורים בהקשר לסביבה החדשה, תואמים את המושג "חוויה אופטימלית" (Flow – Optimal experience): תחושות של ריכוז והנאה, הנעה פנימית ונטייה לחזור על הפעילות שהסבה תחושה זו "אני מרגישה כאילו שילד אחר שמבין בנה את הסרטון". כל המורים ציינו כי בשיעורים בהם נערך שימוש בסרטונים רמת הריכוז של כלל התלמידים הייתה מעל לרמת הריכוז המושגת בשיעורים "רגילים". "נושאים שחשבתי שבכלל לא יעניינו את התלמידים פתאום תופסים עניין בגלל האנימציה"
המחקר הראה כי בעקבות ההתנסות בשיעורי מדעים משולבי סרטוני אנימציה בריינפופ חל בקרב התלמידים שינוי תפישתי בהקשר ללימוד מדע וטכנולוגיה. התלמידים תפשו את עצמם כמרכזיים יותר לאינטראקציות הכיתתיות, חשו עניין בלמידה, הדגישו יותר את השילוב של תקשוב וניסויים במהלך השיעורים. "בדרך כלל אני לא רואה קשר בין מה שאנחנו לומדים בכיתה לבין הדברים במציאות. תום ומובי מציגים את הדברים שונה. לא צריך לחפש את הקשר לדברים במציאות" כלומר, שינוי שחל בקרב לומדים בעקבות ההתנסות בסביבה החדשה לא מצטמצם לממד המוטיבציוני בלבד, אלא מתפשט לשינוי תפישתי בדבר מהות הלמידה.
כמו –כן ראיונות עם מורים מצביעים על השפעה משמעותית במיוחד של ההתנסות בסביבת סרטוני אנימציה על תלמידים בעלי לקויות למידה. "רק אחרי שראיתי את הסרטון הבנתי את מה שהמורה הסבירה לנו".
ולסיכום...לו הייתי שותפה לעשייה באתר הייתי מוסיפה תחומים ותכנים נוספים עם ההקשר לתוכנית הלימודים.

לאן?

במסגרת הקורס"מדעי החינוך במאה הערים ואחת"אנו דנים במבנה ובתפקוד של מערכות חינוך עכשוויות,בוחנים את מושגי היסוד של החינוך את מעמדם של מדעי החינוך בהשוואה לדיסציפלינות אחרות העחסקות באדם.

לערכתו של פרופ' דוד חן, המרצה בקורס,שום הגדרה מודרנית של מטרות לא תשיג את יעדיה בלי לתת תשובות לבעיות היסוד הבאות:
1 .הגבלת מטרות החינוך לבית הספר מתעלמת ממקומם של סוכני חינוך וידע חשובים מחוצה לו,כגון טלוויזיה, מחשב, אינטרנט ושאר המדיה האלקטרוניים.- אני מסכימה מאוד עם הטענה הזאת,התלמידים של היום נחשפים להרבה מידע שלא מהווה ערך חינוכי ותרבותי ולעיתים,לצערינו הרב, אפילו מזיק כי גורם לבילבול.
2.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לפלורליזם התרבותי.-בהחלט, כי אנו חשופים לגלובליזציה.
3.מטרות החינוך חייבות להתמודד עם צמיחתו המהירה של הידע האנושי,הן בכמות והן באיכות.אין בתאורייה הנוכחית של תוכנית הלימודים תשובה לסוגייה זו:מה ללמוד?כמה ללמוד? איך ללמוד?
לדעתי, הפעלת תכנית חובה (ליבה) ציבורית אמורה לתת תשובות לשאלות החשובות ביותר שעומדות על הפרק בסוגיה הנוכחית.
4.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לשונות הבין-אישית באוכלוסיה.

מה הם יודעים?על מערכת החינוך במדינת ישראל

אנשי ערוץ 2 שאלו מאות מסיימי י"ב ואף סטודנטים להוראה שאלות פשוטות בידע כללי. מי היה משה שרת? איפה נמצאת מערת המכפלה? מהו הקו הירוק? מתי מבקשים סליחות? התוצאות, אולי כצפוי, די מדכאות
כידוע,מערכת החינוך בישראל נמצאת במשבר מתמשך ומצבה רק מחמיר .כמובן,כמורה שנמצאת במערכת החינוך הרבה שנים אני חשה על בשרי את כל ההתרחשויות לטוב ולרע.במהלך הלימודים התחלתי לחקור לעומק את הנושא על מנת להבין למה זה קורה ומה לעשות כדי לשפר את המצב.הגעתי למסקנה שהגורמים העיקריים למשבר הם: 1.בעיות ארגוניות-מבניות.
2 . בעיות מנהיגות וניהול.
3 . בעיות קוריקולום (תוכניות ליבה).