שימוש בגוגל דוקס

גוגל דוקס ושימושיו האפשריים במערכת החינוך –לקט מקורות מידע




ניתן להפוך התפריטים של גוגל דוקס לעברית:
נכנסים לגוגל דוקס ובוחרים ב
Settings
יש שם אפשרותלבחירה שפה ופשוט בוחרים ב:
Hebrew
שומרים והגוגל דוקס שלכם בעברית

הכרת המחשב -מישחק ילדים

שיעור ב"סוני פלייסטיישן"

משחקי המחשב ישולבו בשיעורי בית ספר יסודי בבריטניה. המשחקים יותאמו לכל תלמיד באופן אישי, ולא יכללו ספורט ואלימות.

בבית ספר יסודי בברמינגהם שבבריטניה החליטו לגוון את שיעורי החשבון, האנגלית וההיסטוריה, ולשלב שימוש במשחקי מחשב, "סוני פלייסטיישן", בשיעורים. ב-BBC דווח, כי בית הספר לוקח חלק בניסוי, שלאור הצלחתו יוחלט על השימוש במשחקים במערכת החינוך הבריטית.
השימוש במשחקים יותאם באופו אישי לכל תלמיד. "השימוש במשחק טומן בחובו פוטנציאל עצום לגיוון אפשרויות הלמידה", אומר מנהל בית הספר. תלמידים שמקווים לשחק במשחקים החדישים ביותר בזמן השיעור צפויים להתאכזב. הנהלת בית הספר הבטיחה כי לא תהיה לתלמידים גישה למשחקי כדורגל ולמשחקים אלימים.
"המשחק הוא מעין מחשב קטן ומהיר, שניתן להתאימו לתלמידים הזקוקים לתמיכה בלימודים", אמרה מורה בבית הספר, "הניסוי יאפשר לפתח תוכנות מחשב חינוכיות, שישולבו יותר ויותר בלימודים הפורמליים".

http://news.walla.co.il/?w=/94/1086824

ביה"ס בתהליך שינוי

במהלך הקורס "ביה"ס בתהליך שינוי" הכרתי את המסגרת המושגית של החדשנות הפדגוגית משולבת תקשוב, הבנתי שקיימות דילמות ביצירת השינוי ולתקשוב יש תפקידי בפתרונן, הכרתי מסגרת לניתוח תחומי חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב .
אני מלמדת בבית ספר יסודי באשדוד. בית הספר יחסית קטן, בערך 350 תלמידים. קיים חדר המחשבים אחד עם 20 עמדות שלא שודרגו לאחרונה. קיימת תפוסה מלאה, לרוב התלמידים יושבים בזוגות. ישנן לעתים קרובות תקלות טכניות ואין אפשרות לקיים את השיעור כמתוכנן.
לכל מחנכת יש שעה שבועית ובשעה הזו עליה לבחור האם ללמד יישומי המחשב או מקצוע אחר.
למרות הקשיים הטכניים וארגוניים המורים מגלים נכונות לקדם את התלמידים בתחום התקשוב. חלק מהמורים עוברים השתלמויות לצורך קידום מקצועי. ישנה עבודת צוות בפיתוח משימות מתוקשבות. בתוכניות הלימודים ישנה התייחסות למידענות, כלומר שילוב המחשב ברוב המקצועות. כמו כן בשנתיים האחרונות פועל אתר בית-ספרי.
בית ספר שלי, מבחינת החדשנות הפדגוגית נמצא בשלב המעבר, דהיינו, התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות בתחומי התוכן, שיטות ההוראה והלמידה. בשלב זה המורה משלב יותר ויותר גישות חדשניות, אך עדיין שומר על אופן ההוראה המקורי.
במהלך הקורס הגעתי להבנה שחדשנות הפדגוגית תורמת לתלמידים, שמקבלים הזדמנות ללמידה משמעותית ועצמאית ,מקבלים אחריות רבה על הלמידה שלהם ושל עמיתיהם.

שינוי תפיסות אישיות לגבי הטמעת התיקשוב

בעקבות הקורס שיניתי את התפיסות החינוכיות שלי בקשר להטמעת שינויים במערכת החינוך. עד כה התפיסה הייתה שהמחשב משמש בעיקר לחיפוש מידע.כיום אני מוצאת תפקידים רבים יותר לשימוש במחשב במהלך השיעורים. אני מאמינה שיש לשלב את המחשב ובכך לשנות את שיטות הלמידה מסורתיות.לבנות שיעורים המבוססים על יחידות לימוד מתוקשבות, שימוש בפורומים ליצירת אינטראקציות חדשות. בעקבות המשימות שלמדתי במהלך הקורס, לו יכולתי להשפיע על כל המערכת הייתי משתדלת להעביר את השינויים הבאים:
-הייתי משקיעה בטכנולוגיות ומקימה מערכת הדרכה ותמיכה למורים.
-הייתי שולחת את המורים ואת המנהלים לעבור השתלמות הכשרה לעבודה בסביבות עתירות טכנולוגיה וכמובן נותנת תגמול כספי בהתאם.
-הייתי משפרת את היחס בין מספר התלמידים למחשב ,ומשקיעה במשאבים הבאים:חיבור לאינטרנט בכל כיתת לימוד,מקרן, לוחות חכמים ועוד.
-הייתי מחלקת מחשבים לתלמידם מיעוטי יכולת על מנת לצמצם פערים דיגטליים.
-הייתי משלבת אינטרנט וסביבות למידה מתוקשבות בתוכנית הלימודים הקיימת על פי מקצועות הלימוד.
-הייתי משקיעה בבניית מאגר מידע ממוין ועשיר של חומרי הלמידה ומכשירה את המורים ואת התלמידים לשימוש נבון בו.
-הייתי מפתחת שימוש במציאות מדומה ומשחקים ממוחשבים ככלי לחינוך.
בשלב זה בתוקף תפקידי כמורה ומחנכת בכיתות הנמוכות אני מאמינה שהשיעורים שלי יראו אחרת. זאת אומרת אשתמש יותר ביישומי המחשב, ביחידות הלימוד המתוקשבות, ביצירת קשר עם התלמידים וההורים דרך הפורומים. בעקבות החשיפה לפרויקטים ולפעילויות השונות שמתקיימות בארץ במסגרת שילוב התקשוב והטמעת התקשוב, הגעתי למסקנה שניתן ליישם את רוב הדברים בבית-ספרי ואמליץ על כך להנהלת בית הספר.

ספר אורחים,משוב.

אורחים יקרים, אתם מוזמנם לכתוב בפוסט זה את ההתרשמות שלכם מהבלוג . באפשרותכם גם להגיב לפוסטים שונים שכתבתי." .תודה מראש.מקווה מאוד שתהנו.מילנה.

הפער הדיגיטלי בראיית המחקר והספרות. הגדרות, סכנות ורעיונות.

ד"ר גילה זילכה, אוניברסיטת בר אילן מגדירה את הפער הדיגיטלי "כפער הנוצר בין אלו שיש להם נגישות לסביבות הדיגיטליות ואוריינות דיגיטליות לבין אלו שאין להם אוריינות דיגיטליות. אי נגישות לסביבות דיגיטליות נובעת,בעיקר, ממחסור במשאבים."

קבוצות שאינן נחשפות לעולם המחשבים עלולות למצוא את עצמן בפיגור בתחומי: החינוך, התעסוקה והתרבות בכלל. החשיפה לעולם המחשבים היא רחבה יותר בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות, ומצומצמת, באופן ניכר, בקרב בני ההכנסות הנמוכות.
הפערים בשימוש בטכנולוגיות מידע נוצרו מצרוף גורמים שעיקרם:
. -מחסור באמצעים כלכליים
-חוסר מודעות ועניין בשינוי וההשפעות של טכנולוגית המידע על אורח החיים.
-חוסר שליטה בשפה האנגלית.
-חששות הנובעים מהשפעות טכנולוגיות המידע על התרבות, הידע והערכים של הקבוצה.
-התכנים אינם רלוונטיים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות
-תפיסות עולם המשפיעות על ההתייחסות לשימוש באמצעים הדיגיטליים.
-תחושת המסוגלות- משפיעה על הנגישות ומהווה בעיקר פער בין מבוגרים וצעירים (בולטות מיוחדת אצל המורים) מתוך:"צמצום פערים בחינוך היסודי: טכנולוגיות המידע והפער הדיגיטלי " פרסום של משרד החינוך)
מאז שנת 1994, עושה מערכת החינוך בישראל מאמצים אדירים לשלב את טכנולוגיות המידע בתהליך החינוכי. אך למרות זאת הפער הדיגיטאלי אינו מצטמצם.

מדוע בכל זאת הפער הלך וגדל?רחל ברוך במאמרה "הפערים הדיגיטליים" טוענות :

-אולי משום שבניסיונות הכושלים הייתה התייחסות למחשבים כאל "מחוללי הקסם" בלי לקחת בחשבון שהמחשבים לכשעצמם אינם מחוללי שינוי.
-אולי כי לא נלקח בחשבון הצורך בהתחדשות והתעדכנות הציוד
-יתכן שלא נלקחו בחשבון במידה מספקת התמיכה הטכנית והוצאות התפעול
ויותר מכל: -נראה שהכשרת אנשי החינוך לא הייתה יעילה.
-מספר המחשבים האישיים בבתים הולך וגדל וכמוהו הולך וגדל מספר המתחברים לאינטרנט.אולם במרבית בתי-הספר בארץ השימוש במחשב בחינוך אינו מרכזי, אם בכלל קיים..

מה הן הסכנות?
ד"ר גילה זילכה : "חוקרים מרחבי העולם מזהירים שעלול להיווצר "אפרטהייד דיגיטלי", ואלו שלא ידעו להתמודד עם הסביבה הדיגיטלית יהיו האנלפבתיים החדשים, דבר שיגרור השלכות לתחומים שונים, כגון תעסוקה, הכנסה, השכלה, דיור ועוד.
מסקנות....
להטמעת הסביבות הדיגיטליות יש פוטנציאל לצמצום פערים חברתיים ולמתן הזדמנויות שוות לכלל אוכלוסיה.
מדינת ישראל, אשר קלטה במשך זמן קצר יחסית קבוצות אוכלוסייה השונות אחת מהשנייה, מחויבת לשאיפה ולמאמץ מתמשך חברתי ולימודי להקטנת הפער הדיגיטאלי בחברה, לרווחת תושביה ולקידומם.
עיקרי ההצעות לצמצום פער דיגיטלי במערכת החינוך:
רשת לאומית למשאבי למידה והוראה.
יצירת סביבה עתירת תקשוב בבתי ספר, לילדים שונים למתן הזדמנויות למידה בסביבה המתוקשבת.
הכשרת המורים כמובילים למידה בסביבה המתוקשבת.
יצירת סביבות עתירות תקשוב לכל .
טיפוח הקשר בין ביה"ס הבית והקהילה, גם במסגרות זמן לא פורמאלי.
תגבור לימודי האנגלית תוך כדי הפעילות בסביבת האינטרנט.
אספקת מחשבים לבתים
פיתוח מערכות למידה מרחוק
פיתוח מערכות המאפשרות היווצרות קהילות ברשת.
"נוער מחשבים" – נוער לצמצום פערים.

ולסיכום:משרד החינוך רואה חשיבות רבה בצמצום הפערים הדיגיטליים,הועדה הלאומית לטכנולוגיה חברת המידע והידע שמה דגש מיוחד על צמצום הפער הדיגיטלי במדינת ישראל. נקבע מדיניות נדרשת לקידום בפועל של מטרה זו.אך שינוי ממשי יכול להתרחש רק לאחר שינוי אישי של כל אלה הממונים על הטמעת המחשוב בישראל, כולל אותנו המורים.
מקורות:
1. ר. ברוך, (2008) הפערים הדיגיטליים. אינטרנט בחינוך. http://onlineachva.macam.ac.il/news
2. דר' גילה זילכה "אוריינות דיגיטלית והפער הדיגיטלי" אוניברסיטת בר- אילן
3."צמצום פערים בחינוך היסודי: טכנולוגיות המידע והפער הדיגיטלי " פרסום של משרד החינוך.