לאן?

במסגרת הקורס"מדעי החינוך במאה הערים ואחת"אנו דנים במבנה ובתפקוד של מערכות חינוך עכשוויות,בוחנים את מושגי היסוד של החינוך את מעמדם של מדעי החינוך בהשוואה לדיסציפלינות אחרות העחסקות באדם.

לערכתו של פרופ' דוד חן, המרצה בקורס,שום הגדרה מודרנית של מטרות לא תשיג את יעדיה בלי לתת תשובות לבעיות היסוד הבאות:
1 .הגבלת מטרות החינוך לבית הספר מתעלמת ממקומם של סוכני חינוך וידע חשובים מחוצה לו,כגון טלוויזיה, מחשב, אינטרנט ושאר המדיה האלקטרוניים.- אני מסכימה מאוד עם הטענה הזאת,התלמידים של היום נחשפים להרבה מידע שלא מהווה ערך חינוכי ותרבותי ולעיתים,לצערינו הרב, אפילו מזיק כי גורם לבילבול.
2.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לפלורליזם התרבותי.-בהחלט, כי אנו חשופים לגלובליזציה.
3.מטרות החינוך חייבות להתמודד עם צמיחתו המהירה של הידע האנושי,הן בכמות והן באיכות.אין בתאורייה הנוכחית של תוכנית הלימודים תשובה לסוגייה זו:מה ללמוד?כמה ללמוד? איך ללמוד?
לדעתי, הפעלת תכנית חובה (ליבה) ציבורית אמורה לתת תשובות לשאלות החשובות ביותר שעומדות על הפרק בסוגיה הנוכחית.
4.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לשונות הבין-אישית באוכלוסיה.

מה הם יודעים?על מערכת החינוך במדינת ישראל

אנשי ערוץ 2 שאלו מאות מסיימי י"ב ואף סטודנטים להוראה שאלות פשוטות בידע כללי. מי היה משה שרת? איפה נמצאת מערת המכפלה? מהו הקו הירוק? מתי מבקשים סליחות? התוצאות, אולי כצפוי, די מדכאות
כידוע,מערכת החינוך בישראל נמצאת במשבר מתמשך ומצבה רק מחמיר .כמובן,כמורה שנמצאת במערכת החינוך הרבה שנים אני חשה על בשרי את כל ההתרחשויות לטוב ולרע.במהלך הלימודים התחלתי לחקור לעומק את הנושא על מנת להבין למה זה קורה ומה לעשות כדי לשפר את המצב.הגעתי למסקנה שהגורמים העיקריים למשבר הם: 1.בעיות ארגוניות-מבניות.
2 . בעיות מנהיגות וניהול.
3 . בעיות קוריקולום (תוכניות ליבה).

מושג "עצמי למידה" -הגדרות

קיימות הגדרות רבות למושג "עצמי למידה"
ע"פ דר` רחל מינץ -עצם למידה הינו דיגיטלי-בדרך כלל אינטרנטימשך זמן הלמידה קצרמטרה לימודית מוגדרת -היקף תכנים קטןניתן לשימוש חוזר בהקשרים שוניםמספר רב משתמשים יכול לעשות בו שימוש בו זמניתמאפשר שיתוף פעולה בין המשתמשים מקוטלג.
ע"פ National Learning Infrastructure Initiativeעצמי למידה הם מקורות דיגיטאלים מדולריםהמוגדרים בצורה ייחודית ומתוייגים במטה-דטה,ניתן להשתמש בהם כתומכי למידה.עצמי למידה הם פרטי תוכן לימודיים דיגיטאלייםהעומדים בפני עצמם , שניתן להשתמש בהם בהקשרים שונים או בקורסים אחרים
ע"פ David A. Wileyעצם למידה הוא יחידת תוכן דיגיטאלית הניתנתלשימוש חוזר בהקשרים לימודיים מגוונים ".יחידת תוכן זו צריכה להגשים לפחות מטרתלמידה אחת מוצהרת
ע"פ ד"ר אברום רותם - עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.

במהלך הסמסטר למדתי רבות על עצמי למידה וגם התנסתי בבניית עצם הלמידה בנושא"המצאת הקולנוע".למרות שפיתוח ובנייה של יחידת לימוד מתוקשבת או עצם למידה מתוקשב זה תהליך שדורש הרבה זמן,השקעה ויצירתיות , למרות זאת"העסק" בהחלט משתלם ,כי עונה על הצרכים של הלקוחות שלנו-התלמידים ששיכים לדור הדיגיטאלי.

רשימת 100 הכלים המקוונים החשובים ללמידה מתוקשבת

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום של RSS" רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות (Google Reader) וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008. גם אני,כמובן,משתמשת בכלים מקוונים בלמידה ובהוראה.לפני שהתחלתי ללמוד לתואר שני כמעט ולא הכרתי את העולם הזה-עולם של טכנולוגיות ידע.היום יש לי יותר מודעות בתחום.היום אני מרגישה כמהגרת הדיגיטאלית שקיבלה סוף-סוף "green card" ויכולה לנוע חופשי בעולם הדיגיטאלי ואפילו להנות משימוש בטכלולוגיות שונות,ולא דווקא לצורכי הלמידה.

'
רשימת הדירוג
Top 100 Tools for Learning 2009

מחקר : שימוש בטוויטר לצורכי למידה

בשנת 2008 התחיל צוות מתוך אוניברסיטת Sheffield Hallam, שעסק בחדשנות באקדמיה, לחקור שימוש בטוויטר לצורכי למידה. המחקר נערך בקרב סטודנטים שנדרשו להירשם לטוויטר, להשתמש בו על בסיס קבוע במשך שבועיים ולהיכנס אליו שלוש פעמים ביום בממוצע כדי לדווח על פעילויות לימודיות, ולכתוב כל שבוע שלושה סיכומים ארוכים יותר על נושאים שונים שבהם החוקרים התעניינו. כמו כן הם נדרשו להשתתף בראיון רפלקטיבי מסכם בסוף התקופה. מסקנת המחקר היא, שהיתרון של השימוש בטוויטר על פני דיווח באמצעות יומן מסורתי הוא ביכולת לעדכן באופן שוטף וספונטני ומכל מקום באמצעות מכשירים מגוונים שנמצאים בשימוש יום-יומי: טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים וכיו"ב שזמינים להם. אפשרות זו הציעה תובנות באשר לגורמים המעוררים זיהוי של: הסביבה שבה הם פועלים, המשאבים שבהם הם משתמשים וסוגי הפעילויות שבהם הם מעורבים. המידע שעליו מתבסס המחקר גלוי וזמין לכל ונתון לדיון פתוח, והם מוסיפים המלצות למוסדות אקדמיים המתעניינים בנושא.

קישור למאמר

הגדרת מונח והעלאתו לסביבת ויקי

כחלק מחובות הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" התבקשנו לבחור מושג מתחום הערכת טכנולוגיות ידע , לכתוב הגדרה ולהעלותה לסביבת ויקי שפותחהעל ידי צוות החברה "אי-לרנינג פתרונות ידע"

http://www.e-learning.co.il/

בחרתי במושג "משחק לימודי מתוקשב".במהלך ביצוע המטלה נתקלתי בבעיה רצינית

-לא מצאתי מקורות אקדמיים עם הגדרת המונח העדכנית.קראתי המון מאמרים בנושא, אך באף מאמר לא היה אפילו רמז להגדרה. אז החלטתי לחלק את המושג לשני מרכיכבים-משחק לימודי ותיקשוב,זאת אומרת סביבה מתוקשבת או מקוונת שבה מתרחש המשחק.בדרך הזו,אחרי התלבטויות ותיקונים הצלחתי לנסח את המונח : משחק לימודי מתוקשב הוא תוכנה משחקית המתרחשת בסביבה מקוונת ללא תלות בסוג הטכנולוגיה ומשמשת כאמצעי לימודי.

המטרות של משחק לימודי הן:
הבניית ידע,תרגול או שיפור השימוש בידע שכבר נרכש בעבר,זיהוי פערים או חולשות בידע,שימוש כסיכום או חזרה,פיתוח קשרים חדשים.
משחקים המעוצבים היטב מהווים אתגר ועניין למשתתפים ובו בזמן דורשים מהם להשתמש בידע או במיומנות.
למשחק לימודי מתוקשב ישנם מאפיינים הבאים:
אינטראקציה-משחק מול מחשב,משחק מול משחק, חוקים וכללים,מטרות,תוצאות משוב,ניצחון הפסד,קונפליקט, תחרות, אתגר,תסריט-סיפור מסגרת,אלמנטים של פנטזיה,מורכבות.
למתנסה במשחק לימודי מתוקשב יש מטרות ברורות, הוראות כיצד להגיע למטרות וחוקים המגבילים את השגת המטרות.
קיימים סוגים שונים של משחקים:
-משחק הדמיה
-חשיבה
-אסטרטגיה
-זיכרון -משחקי תפקידים

במהלך ביצוע המטלה נחשפתי למספר רב של משחקים מתוקשבים הקיימים ברשת, למדתי להבדיל בין סוגים השונים של המשחקים וכמובן מצאתי הרבה משחקים לימודיים לגיל הרך.חלק מהמשחקים שילבתי בתוכנית הלימודים בשפה,חשבון ומדעים.

להרחבה:

http://www.e-learning.co.il/home/vocabulary.asp

תוכנית לימודים

הגדרות שונות של המונח "תכנית לימודים" משקפות גישות מושגיות שונות למפעל תכנית הלימודים - אם המדובר בפיתוח נושאי לימוד או ביישום חומרי הלימוד. ההגדרות וההמשגות מבטאות את תחומי ההתעניינות והדאגה של"השותפים לתכנית הלימודים", ויש להבינן לפי ההקשר.במאמרו "תכנית לימודים" – עיון מושגי מנסה עודד שרמן לנתח כמה המשגות כאלה
ובמילים אחרות - לזהות כמה מהנחות היסוד המנחות את הטרמינולוגיה ולזהות את ההבחנות ואת החלוקה לשלבים של פיתוח תכניות הלימודים. לדעתי,תכנית הלימודים היא רשימה של ההישגים בתחומים שונים – לא רק במישור ההשכלה הפורמלית – שבית הספר נטל על עצמו התחייבות להביא אליהם את התלמיד. אפשר לראותה כתכתיב של דרישות המוטלות על המורה על ידי רשות החינוך של החברה ושבהן עליו לעמוד. זאת היא רשימה מפורטת של המטרות או של התוצרים, שעל התלמיד להפגין את שליטתו בהם בעקבות לימודיו. בחינות הבגרות, על פי תפיסה זו, הן אמצעי להערכת הישגיו של התלמיד, אך לא פחות מזה גם אמצעי להערכת תפקודו של בית הספר. אכן, גם המורה נבחן בהן, ולא רק התלמיד, אם עמד בהתחייבותו .http://web.macam98.ac.il/~anatos/