הערכת עמית מלווה.

מילנה יקרה!
הנה הגענו לקו הסיום...
אני נהנתי כל פעם מחדש להיכנס לבלוג שלך ולראות איזה שינויים מהפכניים מתחוללים בו. עקבתי אחר תהליך ההתפתחות המקצועית שלך וכל פעם מחדש שמחתי לגלות דברים מעניינים שבהם את משתפת את הקוראים.
אם אלה הדברים מעולם התוכן של הקורסים בלימודים, דעותיך ותובנותיך , דעות המומחים בתחום, מאמרים ומחקרים חשובים ואף סרטונים עדכניים בתחום התקשוב.
שמתי לב שבמהלך ניהול הבלוג שיפרת בצורה ניכרת את כושר הביטוי שלך, חשתי שמפוסט לפוסט את יותר פתוחה בעמדותיך והשקפותיך.
גם מבחינת עיצוב הבלוג השקעת מאמץ ומחשבה, הבלוג נראה חביב, אסתטי (שמתי לב ששינית מספר פעמים את התבנית עד שהגעת למושלם מבחינתך- אני בקטע הזה יותר שמרנית).
לדעתי בכתיבת הבלוג השגת את כל המטרות שהצבת בפניך בתחילת התהליך.
בטוחני כי השכלת לרכוש ידע רב בתחום ותוכלי ליישמו בעבודה.
מאחלת לך המון הצלחה בהמשך דרכך!
בברכה מירי

הערכה מסכמת של בלוג הלמידה.

כשהתבקשתי לראשונה לנהל בלוג למידה ידעתי מהו אך ורק מבחינה תיאורטית בלבד.לא היה לי מושג כיצד בונים ומנהלים בלוג למידה מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה פדגוגית. תהיתי לעצמי האם אוכל לשתף את הקהל הרחב בתחושותיי,עמדותיי ורעיונותיי האישיים,האם אוכל להתמיד בכתיבת "פוסטים" מדי שבוע ואם בכלל, האם ניהול של הבלוג ישפיע על תהליך הלמידה שלי וכיצד ? כמובן ללא הדרכה רציפה ומעמיקה בנושא לא הייתי יכולה להתמודד עם המטלה מורכבת כל כך.
זה הזמן להביע את הערכתי ותודתי למנחה המלווה ד"ר גילה קורץ על הדרכה מקצועית, ברורה ומעודדת וגם על ההערכה מעצבת ובונה .כמו כן , אני מודה לכל עמיתי ללימודים שתמכו, עזרו, הגיבו ועודדו במהלך התנסותי בחווית ניהול הבלוג.תודה מיוחדת למירי שהייתה שותפה פעילה בכל התהליך .אני חייבת לציין שחלק מהמטלות שקיבלנו במהלך הלימודים ביצענו ביחד ובשיתוף הפעולה ,עברנו חוויה מרגשת של למידת עמיתים מתוקשבת וגם פנים מול פנים ונתרמנו מאוד אחת מן השנייה ומכל התהליך.
הבלוג שבניתי במהלך הלימודים מהווה עבורי סביבת הלמידה האישית שבה הצגתי את עמדותי בנוגע לנושאים ולתחומים הנלמדים,שיתפתי את הקוראים בחוויות מהלימודים,צרפתי קישורים לאתרים ולבלוגים בתחום וגם את העבודות שכתבתי . חשוב לציין שקראתי המון מאמרים,מחקרים וכתבות ונחשפתי למידע רב בתחום של טכנולוגיות למידה. הייתי חייבת לאבד אותו,לסנן ולהציג את תובנותיי ועמדותיי בצורה אינטראקטיבית ביקורתית ומעניינת.התחום שהתמקדתי בו יותר הוא משחקים לימודיים וסימולציות , מפני שאני עובדת עם ילדים בגיל הרך והמחשה לגביהם היא ערוץ די חשוב להבנה וללמידה. במהלך בניית הבלוג הופתעתי לגלות שדווקא היבט הטכנולוגי הוא פחות בעייתי עבורי בניגוד למה שחשבתי.ישנן תבניות וסביבות מובנות ודי ידידותיות לשימוש.השקעתי המון מחשבה, ויחד עם זאת, נהנתי מאוד מארגון ועיצוב הבלוג החל מבחירת התבנית ועד לעיצוב התכנים באנימציות שמעוררות עניין. את המועדפים שלי הרכבתי מאתרים רלוונטיים לתחום הלימודים וגם מאלה שהיו אמורים לשמש אותי לצורכי העבודה וסדרתי אותם על-פי התגיות,צרפתי קישורים לאתרים מעודכנים וחשובים בעיניי.תיק העבודות שלי מורכב מרוב העבודות והתוצרים שביצעתי במהלך לימודי.אני חייבת לציין שחלק מהתוצרים שכללו מצגות בחרתי לא להציג כי לא הצלחתי להמיר אותם בגוגל דוקס בצורה מושלמת. את התבניות שניתי מספר פעמים עד שמצאתי את התבנית הנוכחית שהיא נעימה לעין ונוחה מאוד. החלק הבעייתי יותר בכל ההתנסות היה חוסר הזמן לכתיבת הפוסטים. מאחר והשקעתי המון זמן ומחשבה בבחירת וכתיבת התכנים זה לא היה ממש קל ...בהתחלה.אך לאט לאט התגברתי על החששות והרגשתי יותר בטחון ומוטיבציה .הצלחתי ליצור את "הפוסטים" ששיקפו את החשיבה מסדר גבוה יותר וגרמו לי להנאה רבה.
ולסיכום ברצוני להדגיש שהבלוג אשר בניתי אפשר לי למידה משמעותית והבנה טובה יותר של תכני הלימוד,נתן לי במה לביטוי האישי גרם לחשיבה מסדר גבוה יותר וסייע בתהליך רכישת המיומנויות בתחום הטכנולוגי .לדעתי. התנסות בבניית הבלוג תרמה רבות לקידום והתפתחות המקצועית שלי.הייתי רוצה להשתמש בעתיד בבלוג-למידה במקום עבודתי

תודה לכולכם ובהצלחה!

יום לאומי לאינטרנט בטוח

היום הוזמנתי לבית-הספר של בני הקטן להשתתף בסדנא לכבוד "יום לאומי לאינטרנט בטוח"בסימן יום המשפחה.הפעילות הייתה מעניינת מאוד והחשוב מכל נתנה לי הזדמנות נוספת לשוחח עם בני על הרשת ועל הסכנות האורבות בה.במהלך הסדנא שמתי לב שלמרות שעמותות וגופים שונים פועלים בשנים האחרונות למען הסברה וחינוך לשימוש נבון באינטרנט, ונותנים עזרה למי שאינו מתמצא בתחום, לא לכל ההורים הייתה מודעות בתחום. לדעתי ,ההורים חייבים להפנים שכיום הם לא יוכלו להסתפק בשאיפה העתיקה "לעזור לילד לרכוש ידע", היום הם חייבים לעזור לילדים לסנן אותו ולגלות ערנות יתר לחיים ברשת.אין לי ספק שמשרד החינוך חייב להפעיל לימודי חובה בתחום הכוללים סדנאות לתלמידים ולהורים על מנת לסייע לילדינו להימנע מסכנות ברשת להפוך אותם לידדים של הטכנולוגיה ולא לעבדים שלה!

האם תהיה תרומת ה VR-לסביבה הלימודית?

השבוע ראיתי את הסרט "אווטאר"-פנטזיית מדע בדיוני בתלת מימד,יצירת מופת של" מציאות המדומה"(virtual reality).

התרשמתי מאוד מעוצמת הטכנולוגיות החדשניות שאפשרו לצופים לחוות את החלל המדומה.
לדעתי,יש כאן מהפכה של ממש לא רק בעשייה הקולנועית אלה גם בעשייה הלימודית.תוכנות מסוג זה מציבות את התלמיד בתוך הפעילות ואפילו מאפשרות לו לגרום לפעולה להתרחש. זוהי למידה המשלבת כישורים קוגנטיביים, רגשיים ופסיכומוטוריים.מערכת למידה כזאת מאפשרת למידה פעילה במלוא מובנה.עד כמה שידוע לי כבר היום קיימים יישומים לימודיים של "מציאות המדומה", במיוחד סימולציות למטרות הדרכה והכשרה במערכת הצבאית ובמגזר העיסקי.אין ספק, לטכנולוגיה זו ישנו פוטנציאל אדיר עבור ילדים עם צרכים מיוחדים.היא תאפשר להם לתקשר ולשלוט בסביבתם.
ולסיכום...קשה לשער היום מה תהיה תרומתה של "מציאות המדומה" על סביבה הלימודית, אך ברור שבטכנולוגיה זו טמון פוטנציאל רב עוצמה לסביבה הלימודית.

בדרך אל בית הספר העתידני.

במהלך כתיבת עבודת סיכום על בית-הספר העתידני ניתקלתי בכתבה מעניינת מאוד על בית הספר העתידני על פי חזון מיקרוסופט שנחנך בארצות הברית.מדובר בבניין היי טק משוכלל, ששטחו 14,580 מ"ר, המצויד במיטב השכלולים. יום הלימודים בו נפתח ב-9:15 ומסתיים ב-16:19 דקות, ומדמה יום עבודה טיפוסי בארגונים. התלמידים, המכונים בבית הספר "רוכשי ידע", משתמשים בכרטיסים חכמים כדי לרשום את נוכחותם, לפתוח ולנעול את התאים הדיגיטליים, ולחשב את הקלוריות בתזונתם במהלך שהותם בבית הספר. הם מצוידים במחשבים ניידים ופטורים מנשיאת ספרים בתיקם. כל תכני הלימוד זמינים דרך האינטרנט. נוסף על כך, תשתית של אינטרנט אלחוטי פרושה בכל הקמפוס. המורים או "מחנכים" נעזרים בלוחות הוראה חכמים – צגי LCD המחליפים את הלוחות השחורים הישנים – ומאפשרים למורים להתמקד (זום) בתמונות, להזין טקסט או לצייר בקלות, ואפילו לצפות בתכנים מהאינטרנט.בבית הספר העתידני אין ספריה כי אם "מרכז ללמידה אינטראקטיבית", בה כל המידע דיגיטלי, ובמקום ספרנים יש "מומחי מולטימדיה", המסייעים לתלמידים.בבית הספר הונהגה שיטת הכשרה דומה לזו המיושמת במיקרוסופט ובמסגרתה תלמידים ומורים יודרכו למלא עשרות "כישורי חיים", בהם ארגון ותכנון משימות, משא ומתן, התמודדות במצבי אי ודאות וניהול מערכות יחסים. התוכנות שיותקנו במחשבים הניידים שלהם ידעו להעריך עד כמה מהר הם לומדים ושולטים בחומר. אם יתברר כי הם מבינים את התכנים – התוכנה תאפשר להם להתקדם בלימודים. אם לא – היא תסייע להם להבין את הנושא
יש טוענים שלבית ספר כיום אין שום משמעות והמוסד הזה ייעלם בלאו ברירה. לדעתי,זה לא יקרה בקרוב, כי בית ספר משרת שלוש מטרות עיקריות לטיפוח הפרט בחברה: הקניית הערכים, הבניית הידע והקניית מיומנויות הדרושות לשילובו של הפרט בחברה. גם בחברות המודרניות ששייכות "לכפר הגלובלי" בית הספר נחוץ וחיוני. אני סבורה שבקרוב בית הספר כמוסד וארגון יעבור שינויים רבים. הלמידה שתתרחש בו תהיה רבת עוצמה ותכלול סביבות למידה מתוקשבות, חדשניות המבוססות על חינוך לערכים אוניברסאליים ולאומיים. יצוצו הרבה בתי ספר פרטיים, שישרתו צרכים של קהילות שונות , בתי הספר הממלכתיים יקבלו יותר אוטונומיה. כל התהליך של הוראה למידה יהיה יותר שקוף.

.

התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל

במסגרת הקורס –" התנגשות תרבויות ואינטגרציה חברתית בישראל" התבקשנו לתאר קונפליקט בין הקבוצות האתניות השונות , בייחוד בין הקבוצות האתניות בארץ הקליטה לבין אלה המגיעות באופן המשכי ושוטף לישראל ולהציג דרכים לפתרון הקונפליקט.אנחנו. אני ומירי,בחרנו לנתח את הקונפליקט הקשור לעליה מחבר העמים.
מדד הדמוקרטיה 2009 שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, חשף את מצבה המורכב של בני העלייה ה"רוסית" בארץ: "רוב העולים מחזיקים בדעות פוליטיות קיצוניות, חווים קשיים כלכליים, גרים בפריפריה ומעוניינים לעזוב את הארץ.
כמו בכל מדינה, גם המהגרים בישראל חווים משבר עמוק. הם מתרחקים ממעגלי התמיכה שלהם, ממשפחתם וחבריהם, עוזבים מציאות מוכרת ונאלצים להסתגל למציאות זרה. הם חווים פגיעה במעמדם הכלכלי והתעסוקתי, ורבים מהם לא מצליחים לשחזר את המעמד החברתי מארץ המוצא. כשהציפיות הגבוהות לא מתממשות, האכזבה ותחושות התסכול יכולות להיות קשות מאוד".
המחקר חשף יחס סטראוטיפי של הציבור הוותיק כלפי העולים: רבים מהישראלים לא מכירים כלל את המציאות שחיים בה העולים, וסבורים שהמדינה משקיעה בהם מעל ומעבר ליכולתה, ולא זוכה לתמורה.אני,כמובן, לא מסכימה עם אמירה הזאת.לדעתי,העליה הרוסית הביאה עליה חדה בחינוך,בכלכלה ובפיתוח של ארץ ישראל.כל זה מפצה על מספר זניח של פושעים ואלכוהוליסטים דוברי רוסית(לא שחסר כאלה בקרב הצברים).אני נגד קלישאות!אני אוהבת אנשים באשר הם בני אדם ואנושיים ולא שופטת על פי דת גזע ומין...

האם שילוב המחשב בחינוך הוא חיוני?

סוגיה מעניינת מאוד עלתה היום על הפרק במהלך הקורס "סוגיות נבחרות במדיניות החינוך בישראל".
ביום ו' האחרון נתבשרנו ע"י עיתון "הארץ", בשמו של פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל בחינוך ומראשוני התומכים ברפורמת המחשוב בישראל: "המחשב לא תורם ללמידה". פרופ' סלומון טוען, כי "אחרי ניסיון של למעלה מ-30 שנים של מחשוב בארץ ובעולם, מתברר כי למרות קיומם של איים של מצוינות - הם לא התחברו לכדי יבשה אחת". לדברי סלומון, מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מגלים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי. "פרופ' גבי סלומון , חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה". "הארץ" 8.1.10
לדעתי,הוא צודק במובן מסויים-המחשב לא תורם ללמידה,כי מחשב זה רק קופסה.מה שתורם ללמידה זה השימוש הנכון בכלי מבחינה טכנולוגית ומבחינה פדגוגית.במהלך הקורסים הקודמים כבר הספקנו לדון בסוגיה זו,ולא פעם אחת...ראינו שקיימים
מחקרים רבים בנושא "השפעת התקשוב על הישגים לימודיים במבחני הישגים ".גילינו שיש סתירה בממצאים.ישנם ממצאים חיוביים וממצאים שליליים.לדעתי,נכון להיום,מוקדם מאוד להסיק מסקנות חד-משמעוית בנוגע לתיקשוב במערכת החינוך.אני מתחברת מאוד לדעה של הסופרת איריס טבק אשר טוענת:"שילוב המחשב בחינוך חשוב מאוד,ולא רק בשל תרומתו ליצירת הלימה בין דרכי הוראה ודרכי חשיבה , אלא גם בגלל מרכזיות המחשוב בחיים האזרחיים, הרוויים בחדשנות טכנולוגית. ... שילוב המחשוב בחינוך הוא חיוני, אולם דרושה המשגה מחודשת של סמכותיות ועצמאות ושל פדגוגיה רלוונטית".
איריס טבק, "עיבוד מידע לדעת" ב: אלפיים, כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות.גליון 34. תש"ע 2009. עמ' 194-215

משחק לימודי מוצלח-מהו?

במסגרת הקורס"משחקים לימודיים מתוקשבים" התבקשנו לבחור משחק לימודי ממוחשב,המוצלח לדעתינו, להעריך, לתעד ולנתח אותו.למדנו בקורס שלמשחק לימודי מוצלח ישנן מטרות מוגדרות וברורות והוא מכוון להפקת תועלת לימודית תוך יצירה ושמירת עניין.למרות שברשת ישנו מבחר רב של משחקים לימודיים בתחומים שונים,לא כל המשחקים עומדים בקריטריונים.אחרי חיפושים מתמשכים חזרתי לאתר"אופק"שאותו אני מכירה היטב ובחרתי במשחק-מבוך מתחום"מדע וטכנולוגיה".שם המשחק:"חומרים מסוכנים בבית"במהלך המשחק לומדים המשתתפים להיזהר מחומרים מסוכנים בבית.לדעתי,המטרות של המשחק ברורות, קבועות ורלוונטיות לקהל היעד,קיים דמיון פנימי במשחק.כמו כן המשחק גורם להפקת תועלת לימודית תוך יצירת ושמירת העניין.כמובן,מצאתי גם חסרונות במשחק והעלתי הצעות לשיפור. הצעותי לשיפור הן: כדי להגביר את המוטיבציה ניתן להוסיף שלבים נוספים ברמות קושי שונות.כמו כן הייתי מוסיפה הסבר על חומרים המסוכנים על מנת לחזק הפנמה של חומר הנלמד.לדוגמה, כאשר יובל מגיע לחומר מסוכן ונוגע בו, יופיע מידע על חומר זה.

קסם של מדע

קסם של מדע מאת: ד"ר רחל מינץ אודות הכותבת
השנה התחלתי ללמד מדעים בכיתות א'.במהלך השיעורים אני מרבה להשתמש באתר קסם של מדע http://ofek.cet.ac.il/ab/science/kesem/ האתר מיועד לתלמידי כיתות א-ב ומבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. האתר מפגיש את הילדים עם מושגים ותופעות במדע ובטכנולוגיה ומקנה להם מיומנויות חשיבה נדרשות לתחומים אלה בדרך של משחק והנאה. בעזרת תבניות המשחק השונות שבאתר הילדים רוכשים מיומנויות של מיון, השוואה, התאמה ושיוך, קביעת רצף והשלמת תהליך. באתר מוצגות לילדים כמה סביבות: הבית (חדר מגורים, חדר ילדים, מטבח וחדר אמבטיה), חצר הבית, המשק, והנחל. הסביבות השונות מזמנות לילדים פעילויות רבות ומגוונות, בנושאים כגון: מאפייני חיים, חומרים ותכונותיהם, קידום בריאות ועוד.

לדעתי, האתר מעוצב יפה וקל לשימוש.למרות זאת, לו הייתי שותפה לתיכנון ופיתוח של האתר הייתי משנה כמה דברים:

א.רוב המשחקים באתר כוללים שלב אחד.מנסיוני-התלמידים עוברים אותו מהר מאוד ולא תמיד מפנימים את החומר.הייתי מוסיפה עוד שלבים לתירגול נוסף בחומר ולהגברת המוטיבציה של המשתתפים במשחק.

ב.הייתי מרחיבה בנושאים נוספים המופיעים בתוכנית הלימודים בתחום המדעים.

האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך בישראל אנו נחשפים ודנים בסוגיות נבחרות עיקריות במדיניות החינוך בישראל,לומדים על היבטים שונים של מדיניות החינוך:פוליטיים, אידיאולוגיים,חברתיים, כלכליים ופדגוגיים...
אחת הסוגיות שמטרידות את המערכת לאחרונה היא השאלה"האם מערכת החינוך בישראל זקוקה לתוכנית הליבה?"

בתוכניתו המקיפה לשיפור מערכת החינוך בארץ מתייחס ד"ר ניר ארגוב גם לסוגייה זו.הוא כותב"בבסיס התוכנית כולה עומד העיקרון, שיש ללמד את כל ילדי מדינת ישראל מיומנויות יסוד ותכני לימוד בסיסיים בעזרתם יוכל בוגר התיכון הישראלי לממש את ייעודו בתחום האקדמי והמקצועי בהתאם לכישוריו ונטיות ליבו.
המושג " תוכנית ליבה חינוכית" מזכיר את לב האדם וליבת העץ החיוניים לחייו והתפתחותו של בוגר מערכת החינוך. התוכנית מבקשת לתת ביד בני ה- 18 מיומנויות למידה, חשיבה מדעית ועיונית, שפות ותרבות, בעזרתם יוכל לבחור את המשך דרכו והתמחותו הלימודית והמקצועית.
תוכנית ליבה מינימאלית, אך חיונית, תענה לדרישות כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. היא חייבת להיות מקיפה באופן כזה, שהשכלתו של כל בוגר, שיסיים 12 שנות לימוד תספיק, כדי שיוכל להתקבל לקורס מקצועי בסיסי ללא הקשר למגזר החברתי ממנו בא.
אנשי מקצוע יצטרכו לבדוק כמה שעות לימוד צריך להקדיש לכל תחום ומיומנות יסוד ואותם יש לתקצב בהתאם למצבה של כל אוכלוסיה במדינה. כך תבוצע העדפה מתקנת של קבוצות בעלות צרכים מיוחדים כמו חרדים, ערבים, לקויי למידה, ילדי החינוך המיוחד, עולים ואוכלוסיות הפריפריה שיקבלו שעות לימוד נוספות במקצועות הליבה, כדי שיישור הקו החינוכי במדינה לא יארך יותר מחמש שנים. הרעיון אודות לימודי ליבה זכה להתייחסות מעמיקה בדו"ח דברת ".

אני מאמינה שעיסוק בגיבושה של תוכנית ליבה חיוני מאוד.לדעתי, גם המורים צריכים להיות שותפים לתהליך גיבוש התוכנית.

להיות כמו כולם.

בבית הספר בו אני מלמדת ישנן כיתות של תלמידים ליקויי שמיעה.חירשות ,או לקות בשמיעה היא מום המתבטא באובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה.משיחות שערכתי עם צוות המורים המלמדים בכיתות האלה הבנתי שלקות השמיעה מגבילה את התייחסותו של הפרט בתחום השפה המדוברת. כתוצאה מכך, מתקשים ילדים לקויי שמיעה בלימוד השפה ורבים מהם מתקשים גם בלימוד הקריאה והכתיבה. השפה הכתובה אינה נלמדת בנקל באמצעות הראייה בלבד, ואינה מחייבת פעילות גומלין (קיומו

של "זולת") לכן המבנה שלה לא מובן בקלות. פה נכנס המחשב – בהיותו מספק היזון חוזר ופעילות גומלין.

המחשבים מגלמים בתוכם את האפשרות ליצור "סביבה" שבמסגרתה תתרחש התקשורת הכתובה, המשולבת בפעילות גומלין.

כמו שכתבתי בפוסט הקודם,ביום ד' ה 2.12.09התקיים במרכז ללימודים אקדמיים מפגש פורום חינוך שעסק בתקשוב מערכת החינוך.אחת מן המשתתפים בפורום,ד"ר סיגל עדן, הדגישה את חשיבותה של טכנולוגיה בתהליך העצמת אוכלוסיות מיוחדות.אני מסכימה איתה בהחלט.לדעתי,בעוד שהטכנולוגיות מתקדמות במהירות הבזק, עלינו לעשות כל אשר ביכולתינו על-מנת לאפשר לתלמידים עם צרכים מיוחדים הזדמנויות רבות,ככל האפשר,לפיתוח מיטבי ומירבי של היכולות הגלומות בהם.

ל"עידן חדש" עם הרבה שאלות בדרך.

ביום רביעי השתתפתי במפגש פורום חינוך בנושא: תקשוב במערכת החינוך . .במפגש הציגו המשתתפים את עמדותם בנוגע לשילוב התקשוב במערכת החינוך בישראל, כל אחד מנקודת המבט שלו.
מכנה המשותף בין כל המשתתפים הייתה עובדה שטכנולוגיה המתפתחת משפיעה על כל תחומי החיים שלנו.כולנו חיים ב"כפר הגלובלי"וכדי להשתלב בו צריך ללמוד את שפת האם של אנשי הכפר -שפת טכנולוגיות החדשניות. זה מכתיב את הצורך בשינוי תרבות הלמידה הבית ספרית. כמו כל שינוי,השינוי במערכת החינוך מלווה בסימני שאלה רבים. השאלות המרכזיות ביותר בתהליך הזה קשורות לתחומים הבאים: תוכניות לימודים , תשתיות טכנולוגיות , הכשרת צוות והיבטים ארגוניים .
הדיון היה מעניין מאוד,חבל שלא ראינו בפורום אף נציג של מערכת החינוך מאלה שמקבלים החלטות וממציאים רפורמות וחידושים שונים שאין להם שום קשר למציאות ולצרכים אמיתיים שבשטח...

שפתם של כל הילדים...

משחק הוא שפתם של כל הילדים, כל מי שראה אי פעם ילד, יודע שמשחק הוא הכלי הראשון, הזמין, והידידותי ביותר עבור ילדים.בימינו נעשה המשחק לאמצעי חינוכי משובח להקניית ידיעות. שיעורים רבים של מורים מנוסים מסתיים במשחק, וידיעות שונות מוקנות מלכתחילה בדרך משחקית.קיימת היום הסכמה שהמשחק הוא צורך בסיסי וחיוני, המשחק תורם רבות לפיתוח הלומד, גורם לתהליכי שינוי, מגביר את המוטיבציה ומסייע ללמידה של מיומנויות בכל התחומים.

במהלך הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" הכרנו תיאוריות של גורמי מוטיבציה ויישומן בהוראה, הכרנו עקרונות של משחקים וסוגי משחקים, ניסינו להעריך משחקים והדמיות לימודיות, וגם התבקשנו לתכנן ולפתח משחק לימודי

אני ומירי בחרנו לפתח משחק קריאה.חשבנו לבנות משחק שיעזור לתלמידים הרוכשים את הקריאה לתרגל ולבסס את הצילילים שנלמדו ולהעשיר את האוצר המילים שלהם בדרך חוויתית, מאתגרת ומהנה.קראנו למשחק"טאקיצליל".

יחד עם תום ומובי

טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה
סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר.כמורה אני רואה חשיבות רבה בשימוש באמצעי המחשה במהלך תהליך של הוראה ולמידה, ובמיוחד בגיל הרך ,כי אצל ילדים הקטנים החשיבה מופשטת עוד לא מפותחת מספיק והם זקוקים להמחשה של החומר.במסגרת עבודתי אני משתמשת רבות באתר בריינפופ.לאחרונה נתקלתי במחקר שבוחן השפעות של למידה משולבת סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/evening/1_3.pdf
לצד הגברת מיומנויות חשיבה, הראה המחקר כי ההתנסות בסביבה הלימודית המשלבת סרטוני אנימציה בריינפופ הגבירה משמעותית גם מוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בעוד שתלמידי קבוצת הביקורת חוו ירידה במוטיבציה ללימוד מדע וטכנולוגיה בתקופה המקבילה. המרכיבים המוטיבציוניים שהוזכרו על-ידי התלמידים והמורים בהקשר לסביבה החדשה, תואמים את המושג "חוויה אופטימלית" (Flow – Optimal experience): תחושות של ריכוז והנאה, הנעה פנימית ונטייה לחזור על הפעילות שהסבה תחושה זו "אני מרגישה כאילו שילד אחר שמבין בנה את הסרטון". כל המורים ציינו כי בשיעורים בהם נערך שימוש בסרטונים רמת הריכוז של כלל התלמידים הייתה מעל לרמת הריכוז המושגת בשיעורים "רגילים". "נושאים שחשבתי שבכלל לא יעניינו את התלמידים פתאום תופסים עניין בגלל האנימציה"
המחקר הראה כי בעקבות ההתנסות בשיעורי מדעים משולבי סרטוני אנימציה בריינפופ חל בקרב התלמידים שינוי תפישתי בהקשר ללימוד מדע וטכנולוגיה. התלמידים תפשו את עצמם כמרכזיים יותר לאינטראקציות הכיתתיות, חשו עניין בלמידה, הדגישו יותר את השילוב של תקשוב וניסויים במהלך השיעורים. "בדרך כלל אני לא רואה קשר בין מה שאנחנו לומדים בכיתה לבין הדברים במציאות. תום ומובי מציגים את הדברים שונה. לא צריך לחפש את הקשר לדברים במציאות" כלומר, שינוי שחל בקרב לומדים בעקבות ההתנסות בסביבה החדשה לא מצטמצם לממד המוטיבציוני בלבד, אלא מתפשט לשינוי תפישתי בדבר מהות הלמידה.
כמו –כן ראיונות עם מורים מצביעים על השפעה משמעותית במיוחד של ההתנסות בסביבת סרטוני אנימציה על תלמידים בעלי לקויות למידה. "רק אחרי שראיתי את הסרטון הבנתי את מה שהמורה הסבירה לנו".
ולסיכום...לו הייתי שותפה לעשייה באתר הייתי מוסיפה תחומים ותכנים נוספים עם ההקשר לתוכנית הלימודים.

לאן?

במסגרת הקורס"מדעי החינוך במאה הערים ואחת"אנו דנים במבנה ובתפקוד של מערכות חינוך עכשוויות,בוחנים את מושגי היסוד של החינוך את מעמדם של מדעי החינוך בהשוואה לדיסציפלינות אחרות העחסקות באדם.

לערכתו של פרופ' דוד חן, המרצה בקורס,שום הגדרה מודרנית של מטרות לא תשיג את יעדיה בלי לתת תשובות לבעיות היסוד הבאות:
1 .הגבלת מטרות החינוך לבית הספר מתעלמת ממקומם של סוכני חינוך וידע חשובים מחוצה לו,כגון טלוויזיה, מחשב, אינטרנט ושאר המדיה האלקטרוניים.- אני מסכימה מאוד עם הטענה הזאת,התלמידים של היום נחשפים להרבה מידע שלא מהווה ערך חינוכי ותרבותי ולעיתים,לצערינו הרב, אפילו מזיק כי גורם לבילבול.
2.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לפלורליזם התרבותי.-בהחלט, כי אנו חשופים לגלובליזציה.
3.מטרות החינוך חייבות להתמודד עם צמיחתו המהירה של הידע האנושי,הן בכמות והן באיכות.אין בתאורייה הנוכחית של תוכנית הלימודים תשובה לסוגייה זו:מה ללמוד?כמה ללמוד? איך ללמוד?
לדעתי, הפעלת תכנית חובה (ליבה) ציבורית אמורה לתת תשובות לשאלות החשובות ביותר שעומדות על הפרק בסוגיה הנוכחית.
4.מטרות החינוך חייבות לתת תשובה לשונות הבין-אישית באוכלוסיה.

מה הם יודעים?על מערכת החינוך במדינת ישראל

אנשי ערוץ 2 שאלו מאות מסיימי י"ב ואף סטודנטים להוראה שאלות פשוטות בידע כללי. מי היה משה שרת? איפה נמצאת מערת המכפלה? מהו הקו הירוק? מתי מבקשים סליחות? התוצאות, אולי כצפוי, די מדכאות
כידוע,מערכת החינוך בישראל נמצאת במשבר מתמשך ומצבה רק מחמיר .כמובן,כמורה שנמצאת במערכת החינוך הרבה שנים אני חשה על בשרי את כל ההתרחשויות לטוב ולרע.במהלך הלימודים התחלתי לחקור לעומק את הנושא על מנת להבין למה זה קורה ומה לעשות כדי לשפר את המצב.הגעתי למסקנה שהגורמים העיקריים למשבר הם: 1.בעיות ארגוניות-מבניות.
2 . בעיות מנהיגות וניהול.
3 . בעיות קוריקולום (תוכניות ליבה).

מושג "עצמי למידה" -הגדרות

קיימות הגדרות רבות למושג "עצמי למידה"
ע"פ דר` רחל מינץ -עצם למידה הינו דיגיטלי-בדרך כלל אינטרנטימשך זמן הלמידה קצרמטרה לימודית מוגדרת -היקף תכנים קטןניתן לשימוש חוזר בהקשרים שוניםמספר רב משתמשים יכול לעשות בו שימוש בו זמניתמאפשר שיתוף פעולה בין המשתמשים מקוטלג.
ע"פ National Learning Infrastructure Initiativeעצמי למידה הם מקורות דיגיטאלים מדולריםהמוגדרים בצורה ייחודית ומתוייגים במטה-דטה,ניתן להשתמש בהם כתומכי למידה.עצמי למידה הם פרטי תוכן לימודיים דיגיטאלייםהעומדים בפני עצמם , שניתן להשתמש בהם בהקשרים שונים או בקורסים אחרים
ע"פ David A. Wileyעצם למידה הוא יחידת תוכן דיגיטאלית הניתנתלשימוש חוזר בהקשרים לימודיים מגוונים ".יחידת תוכן זו צריכה להגשים לפחות מטרתלמידה אחת מוצהרת
ע"פ ד"ר אברום רותם - עצם-למידה הוא מבנית-פעילות לימודית פשוטה [=לא מורכבת], מוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות / פעולות מצומצם למשך למידה של חלקי שעור.

במהלך הסמסטר למדתי רבות על עצמי למידה וגם התנסתי בבניית עצם הלמידה בנושא"המצאת הקולנוע".למרות שפיתוח ובנייה של יחידת לימוד מתוקשבת או עצם למידה מתוקשב זה תהליך שדורש הרבה זמן,השקעה ויצירתיות , למרות זאת"העסק" בהחלט משתלם ,כי עונה על הצרכים של הלקוחות שלנו-התלמידים ששיכים לדור הדיגיטאלי.

רשימת 100 הכלים המקוונים החשובים ללמידה מתוקשבת

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום של RSS" רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות (Google Reader) וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008. גם אני,כמובן,משתמשת בכלים מקוונים בלמידה ובהוראה.לפני שהתחלתי ללמוד לתואר שני כמעט ולא הכרתי את העולם הזה-עולם של טכנולוגיות ידע.היום יש לי יותר מודעות בתחום.היום אני מרגישה כמהגרת הדיגיטאלית שקיבלה סוף-סוף "green card" ויכולה לנוע חופשי בעולם הדיגיטאלי ואפילו להנות משימוש בטכלולוגיות שונות,ולא דווקא לצורכי הלמידה.

'
רשימת הדירוג
Top 100 Tools for Learning 2009

מחקר : שימוש בטוויטר לצורכי למידה

בשנת 2008 התחיל צוות מתוך אוניברסיטת Sheffield Hallam, שעסק בחדשנות באקדמיה, לחקור שימוש בטוויטר לצורכי למידה. המחקר נערך בקרב סטודנטים שנדרשו להירשם לטוויטר, להשתמש בו על בסיס קבוע במשך שבועיים ולהיכנס אליו שלוש פעמים ביום בממוצע כדי לדווח על פעילויות לימודיות, ולכתוב כל שבוע שלושה סיכומים ארוכים יותר על נושאים שונים שבהם החוקרים התעניינו. כמו כן הם נדרשו להשתתף בראיון רפלקטיבי מסכם בסוף התקופה. מסקנת המחקר היא, שהיתרון של השימוש בטוויטר על פני דיווח באמצעות יומן מסורתי הוא ביכולת לעדכן באופן שוטף וספונטני ומכל מקום באמצעות מכשירים מגוונים שנמצאים בשימוש יום-יומי: טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים וכיו"ב שזמינים להם. אפשרות זו הציעה תובנות באשר לגורמים המעוררים זיהוי של: הסביבה שבה הם פועלים, המשאבים שבהם הם משתמשים וסוגי הפעילויות שבהם הם מעורבים. המידע שעליו מתבסס המחקר גלוי וזמין לכל ונתון לדיון פתוח, והם מוסיפים המלצות למוסדות אקדמיים המתעניינים בנושא.

קישור למאמר

הגדרת מונח והעלאתו לסביבת ויקי

כחלק מחובות הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" התבקשנו לבחור מושג מתחום הערכת טכנולוגיות ידע , לכתוב הגדרה ולהעלותה לסביבת ויקי שפותחהעל ידי צוות החברה "אי-לרנינג פתרונות ידע"

http://www.e-learning.co.il/

בחרתי במושג "משחק לימודי מתוקשב".במהלך ביצוע המטלה נתקלתי בבעיה רצינית

-לא מצאתי מקורות אקדמיים עם הגדרת המונח העדכנית.קראתי המון מאמרים בנושא, אך באף מאמר לא היה אפילו רמז להגדרה. אז החלטתי לחלק את המושג לשני מרכיכבים-משחק לימודי ותיקשוב,זאת אומרת סביבה מתוקשבת או מקוונת שבה מתרחש המשחק.בדרך הזו,אחרי התלבטויות ותיקונים הצלחתי לנסח את המונח : משחק לימודי מתוקשב הוא תוכנה משחקית המתרחשת בסביבה מקוונת ללא תלות בסוג הטכנולוגיה ומשמשת כאמצעי לימודי.

המטרות של משחק לימודי הן:
הבניית ידע,תרגול או שיפור השימוש בידע שכבר נרכש בעבר,זיהוי פערים או חולשות בידע,שימוש כסיכום או חזרה,פיתוח קשרים חדשים.
משחקים המעוצבים היטב מהווים אתגר ועניין למשתתפים ובו בזמן דורשים מהם להשתמש בידע או במיומנות.
למשחק לימודי מתוקשב ישנם מאפיינים הבאים:
אינטראקציה-משחק מול מחשב,משחק מול משחק, חוקים וכללים,מטרות,תוצאות משוב,ניצחון הפסד,קונפליקט, תחרות, אתגר,תסריט-סיפור מסגרת,אלמנטים של פנטזיה,מורכבות.
למתנסה במשחק לימודי מתוקשב יש מטרות ברורות, הוראות כיצד להגיע למטרות וחוקים המגבילים את השגת המטרות.
קיימים סוגים שונים של משחקים:
-משחק הדמיה
-חשיבה
-אסטרטגיה
-זיכרון -משחקי תפקידים

במהלך ביצוע המטלה נחשפתי למספר רב של משחקים מתוקשבים הקיימים ברשת, למדתי להבדיל בין סוגים השונים של המשחקים וכמובן מצאתי הרבה משחקים לימודיים לגיל הרך.חלק מהמשחקים שילבתי בתוכנית הלימודים בשפה,חשבון ומדעים.

להרחבה:

http://www.e-learning.co.il/home/vocabulary.asp